מזגן בפול ווליום!

בלי הרבה הקדמות. אני ליאת. זה הבלוג שלי.

הרעיון הוא בעיקר סריגה – מה אני סורגת, מה אני רוצה לסרוג, מה לא אסרוג לעולם…

יכול להיות שפה ושם ישתרבבו לכאן גם עניינים אחרים, אין לדעת. בינתיים אני לא מתחייבת על כלום (:

למי מכם שבאמת בעניין של סריגה, ראוי לציין שאני סורגת בעיקר במסרגה אחת (יש שקוראים לזה "קרושה" / Crochet), מהסיבה הפשוטה ששתי מסרגות זה משעמם רצח ותמיד יוצא לי עקום.

הסיבה העיקרית לכל הבלוג הזה הן חבורה של נשים צעירות (ברובן צעירות ממני), שגרות בכל מיני מדינות קרות יחסית באירופה (אנגליה, שוודיה…), יושבות בביתן הקר וסורגות כאילו אין מחר. יש להן בדר"כ 2 ילדים בלונדיניים שמדגמנים את הסריגה ואת חיי המשפחה המאושרים ואיזה כלב או חתול (שלפעמים מדגמנים גם הם את ענייני הסריגה). יש להן בעל בלתי נראה (שכנראה מממן את כל הקונספט הזה) ובית בן 200 שנה משופץ עם גינה ומרחבים אירופאיים, חורפיים אך מוארים, שמשתקפים בחלונות. יש להן בדר"כ גם מצלמה משובחת במיוחד ובית מעוצב בטירוף. הן סורגות, מגדלות ילדים, מבשלות ואופות, אוספות חפצים מהממים לביתן המהמם ומטפחות את גינתן (המהממת).

והן כותבות בלוגים, כבר אמרתי? אז זהו, שאתם יכולים למצוא אותן כאן, בצד שמאל, ברשימת הקישורים שלי.

ואני, מה אני?

אני גרה בתל אביב ומשתדלת לעשות דברים שאני אוהבת, מה שאומר שמצאתי את עצמי חוזרת לסרוג במלוא ההתלהבות בחודש האחרון. כן. יולי-אוגוסט. כן. בתל אביב.

זה עובד ככה: אני מדליקה את המזגן הכי חזק שאפשר, ומדמיינת שאני באנגליה. משקיפה מהחלון אל גינתי הסימלית והצמאה, ליטוף קטן לטובה, כלבתי הנאמנה (שמתעלפת מהחום), טלפון קצר ל- ל' (למד) אהובי הבלתי נראה (שמממן את כל הטוב הזה ) ויאללה – מתיישבת לסרוג.

את שני הילדים הבלונדיניים יחליפו שתי האחייניות היפיפיות שלי, אלה ויעל. אני עובדת הרבה בלסרוג להן, אבל בדרך כלל עד שאני מחליטה מה אני סורגת, בוחרת את הצמרים והצבעים ומוציאה לפועל, הן גדלות לי, או שסתם מתחלפת עונה והסריגות שלי הופכות להיות לא רלוונטיות. אז אני משתדלת לתת גז. הנה, אני מתחילה כבר מהקיץ (:

אז הפוסט הזה הוא הכרזה על חזרתי בשיא המרץ (עד כמה שזה אפשרי במקרה שלי) מהפסקת הסריגה אליה יצאתי. בינתיים, עד שיהיה לי כוח להתמודד עם לצלם לכם את הדברים החדשים שנסרגים (עניין של ימים, מבטיחה!), אני מצרפת כמה צילומים של עבודות מהעבר הלא רחוק.

ועוד פרט קטן – אני מודה שעוד לא ברור לי מי תהיו אתם, קוראיי היקרים, אבל את זה כנראה שנגלה בהמשך…

  ♥ ♥ ♥

      

14 מחשבות על “מזגן בפול ווליום!

  1. בלוג יפה ומושקע ואת מוכשרת ורק בקשה אחת קטנה לי ' שאל' הוא צעיף וריבועי גראני ????? נו באמת ,,,, מה קרה לעברית שלנו ???
    מלבד זה תבורכי בסריגתך
    מרים

  2. הי, עבודות מקסימות……
    האם זהו המייל ליצירת קשר?…bentov.liat@gmail.com
    אשמח לתגובה..

  3. ראינו, צחקנו , נהננו. שוב. רוצים עוד. וחוץ מזה תפתחי כבר עסק יא מוכשרת נהדרת שכמותך.

    1. הי אורלי, אם כוונתך להוראות לשמלות (אם הבנתי נכון), אז לצערי אין לי אפשרות כזו כיוון שההוראות הן בתשלום ואסור לפרסם אותן או לתרגם אותן ללא רשות… :(

  4. היי ליאת. בדרך כלל אין לי סבלנות לקרוא הרבה מלל, אך במקרה שלך קראתי כל מילה, זה פשוט אמיתי, מעניין ומושך. אני גם סוג של….. מאחלת לך הצלחה והמשך התכתבויות באתר. (דרך אגב, היכן את קונה את הצמרים בת"א? והאם המחירים סבירים?)

    1. תודה תודה (:
      אז זהו, שבדרך כלל אני לא מתעסקת עם קניית צמרים, אני קונה את הצמר אקרילן הכי פשוט, ומה שמניע אותי בדר"כ זו בחירת הצבעים.
      לכן, אין לי גם הרבה ניסיון עם מחירים של צמרים אחרים… את חוטי הכותנה שקניתי עכשיו קניתי בחנות התחנה בפרישמן בת"א. אני לא יודעת להגיד לך איך הם מבחינת המחירים כי אין לי ממש בסיס להשוואה, אבל מבחינת מבחר ויחס הם מ-עו-לים!

  5. איזה בלוג מהמם! תתחדשי :-) למרות שלא התכוונתי לסרוג או לקרוא על סריגה, קראתי עד הסוף…כתוב מקסים, וחוצמזה, אני אוהבת דברים יפים. גם הכתיבה וגם התוצרים עונים על ההגדרה…תמשיכי…

    1. וואו ,
      אני אוהבת בעיקר את החיות הקטנות והביצים הסרוגות (מקווה שהן ביצים אללי …).
      כל הכבוד !!!
      והכתיבה באמת מוצלחת, אולי תשקלי קריירה בזה …

  6. איזה יופי, ממש הגשמת לי את החלום. גם לי זה תמיד עושה את זה כל אותן בלונדיניות מהממות, שיוצרות מדהים ומצלמות מושלם. והנה, את כבר שם.

השאר תגובה