שלום קוראים יקרים שלי, שלא לומר קוראות… (:
מסתבר שהגענו לשלב ה"פוסט שלא קשור לסריגה". בכלל.
אלליי… כשחושבים על זה, יש מצב שזה לא יעניין אתכם. אבל – מה איכפת לי? בא לי ומותר לי לעשות פה מה שאני רוצה! מואה אה אה אה אה… (:
רציתי לעדכן אתכם בחלק ממעלליי במהלך תרדמת הקיץ שלי, אלה מהם שאינם קשורים לסריגה, רגע לפני שאנחנו חוזרים פה לענייני סריגה בכל הכוח (כבר מתבשל לו הפוסט, אני פשוט צלמת מאוד מאוד, אבל מאוד איטית).
אז, במסגרת התכנית הכללית לשינויים פה, בחיים האלה שלי, החלטתי ללכת לקורס שזירת פרחים. כן כן, פעם בשבוע, לבוא לסטודיו של אורית הרץ, מורתי המקסימה לענייני פרחים, וללמוד משהו חדש. שאין לי מושג בו. משהו משמח. עם קצת טכניקה, קצת סבלנות, קצת יצירתיות, והרבה אור וצבעים (:
בהמלצה של חברה הרמתי טלפון לאורית ובדקתי איתה מה העניינים. תוך דקה הבנתי שזו המורה בשבילי. בלי עניינים ובלי סיפורים.
ואל תראו אותי ככה, אני בעייתית בבחירת מורות. אני צריכה שמעבר לידיעת החומר הן יהיו בחורות כלבבי וזה לא פשוט בכלל…
וכך, מצאתי את עצמי אשכרה לומדת שזירת פרחים.
במקרה שלי כל העניין לווה בהרגשה כללית של חופש. לעשות משהו בלי לצפות ליותר מידי, בלי להתחייב ליותר מידי – לבוא ולהתרכז בפרחים 3 שעות בשבוע ופשוט להנות. בלי תכניות. אם יבוא לי לעשות עם זה משהו אחר כך, סבבה. ואם לא – אז לא.
יכול להיות שלאנשים אחרים העניין הזה לא כל כך מרגש והם חיים ככה כל הזמן. בשבילי, זה היה חידוש מרענן.
ולעניין הפרחים. אז מסתבר שפרחים זה דבר משמח ביותר! כמובן שכבר מהשיעור הראשון התגלתי כתלמידה הבעייתית, שעד שהיא לא מבינה עד הסוף היא לא מרוצה. כמובן שמיד גם התגלתי כתלמידה האיטית שנשארת אחרונה אחרי כולם ואולי גם ממשיכה את הזר בבית… בקיצור, לא נעים להודות, סוג של חננה (:
אני חייבת לציין שבניגוד לענייני סריגה וכאלה, בעניין הפרחים יש חיסרון רציני לאיטיות שלי – חייהם של הפרחים קצרים הם מחייו של צמר. הרבה יותר קצרים. אי אפשר לשזור זר משך שבועות, ליאת, ואי אפשר להתעסק ולתקן ולפרום אלף פעם. מיותר לציין שהעניין היווה לי אתגר של ממש, פורמת מדופלמת שכמותי…
זהו. אז כמו שהבנתם, אני ממליצה לכם לקום, לפנק את עצמכם ולהרשם לאיזשהו קורס. עכשיו.
משהו שבא לכם, בלי יותר מדי עניינים וסיפורים. לשמח את עצמכם. לא חייב פרחים… (;
מבטיחה תיכף לחזור עם פוסט סיכום הקיץ בסריגה וחוויות חוטי הטריקו שלי (באיחור לא אופנתי ואופייני לי כל כך…).
נשיקות ♥
ליאת
שמי רחל 5 באוגוסט 2013 עבודות הסריגה בחוט הטריקו והפרחים מהממים
הי רחל,
המון תודה על המחמאות :)
הי ליאת,
יופי של זרי פרחים. עם כשרון כזה, חנויות פרחים ירדפו אחריך:)
ממש מקסים!!! רעיון נהדר- כמו שאת מוכשרת בסריגה נראה שגם בשזירה :)
מחכה בקוצר רוח לראות עוד
תודה תודה תודה (:
נפלא, את כל כך מוכשרת. כנראה כל מה שאת נוגעת בו הופך זהב.
ברור שאת התמונות הצלחתי לראות רק אחרי שבקושי הצלחתי לכתוב תשובה :),
מקסים, אני שוקלת להתחתן שוב בשביל שתעשי לי זר לראש וליד.
אהובה, את מקסימה ואפילו גורמת לי לחשוב שאולי הגיע הזמן שארשם לאיזה קורס, סתם בשביל הכיף:)
את אחד האנשים היותר מחוברים שאני "מכירה" בעולם הזה. למרות שבטח זה לא נראה לך בכלל. סחטיין עליך.
אנקדוטה – חברתי היחידה, בגיל 21 (לפני 16 שנה) כשהיתה אחרי הצבא ואחרי טיול לא ידעה מה לעשות כל כך אז גם נרשמה לקורס שזירה עם כמה פנסיונרים. לסיכום הקורס הם טסו להולנד לתערוכת פרחים. כמובן שהיא הביאה תיק לכמה ימים, אבל היא פשוט נשארה שם ולא חזרה לארץ. רק אחרי שנה לביקור, במסגרת השלוש-ארבע שגרה שם.
הכול קורה כל הזמן מסתבר, זה אנחנו אלה שבוחרים אם לשחרר ולחבור למהלך או לא.