נתחיל מהסוף, כי אולי לא תשרדו את הכל – 26/1/15, יום שני, 20:00 בערב, אני מתארחת במפגש סריגה של נטע ועידית, בנות הבלוג סורגות בזמן. מפגש סריגה חינמי, בסטודיו של עידית במישר (ישובי גדרות, ליד גדרה…), ונלמד בו איך לסרוג את מחמם הצוואר החמדמוד הזה. יאללה בואו! (:
*רק תתקשרו קודם, או תשלחו לנו מייל להרשמה, כדי שעידית תדע כמה קפה להכין >> 052-7044117 / OsaEinaim@gmail.com). התרשים ללוכד החלומות

ועכשיו לסוג של התחלה…

בלי קשר לכלום (ועם קשר), אני ועידית, שהיא חצי מצמד הסורגות בזמן, חברות כבר מזה זמן מה (כן, מי שעוקב כאן, יודע). באחד הערבים ישבנו לקפה בעיר הגדולה שלנו (גדרה…), לקשקושים ופטפוטים. לא נעים להודות, אבל בעיקר על סריגה, ולימוד סריגה. כמו שבדר"כ קורה עם פטפוטים כאלה, הם נמשכים עד מאוחר ולפני שסגרו את הקפה (זה לא באמת כזה מאוחר, זאת גדרה…) יצאנו אל האוטו, בדרכנו הביתה. בעודי נכנסת לאוטו, אני ממש זוכרת שאמרתי משהו בסגנון "איזה יום גרוע ומעוך היה לי. תכלס, לא הייתי צריכה לצאת מהמיטה הבוקר!". התחלתי בנסיעה, ושמתי לב למין נקישות, שעלו מצד הרכב. אוטומטית, מיד הדחקתי והתעלמתי, בדרכי האופיינית. עידית, בדרכה האופיינית, אוטומטית לא התעלמה ושאלה "מה זה הרעשים האלה? יכול להיות שיש לך פנצ'ר?". עניתי שלא. זה לא יכול להיות. כי אם יש לי פנצ'ר, אני מתה.

התקדמתי עוד קצת במורד הרחוב והבנתי שאין ברירה. עצרתי בצד, כדי לראות שאכן, יש לי פנצ'ר ואני מתה. מהנקודה הזו הכל מטושטש…

יש לי רק פלשבקים לרגעים ותמונות הזויות – אני בטלפון עם אבא שלי (סיפור ארוך, אבל דווקא באותו ערב הייתי עם הרכב של אמא שלי), נקרעת מצחוק ומנסה להבין איך להוציא את הגלגל הרזרבי מהמקום // עידית יושבת על המדרכה עם הג'ק ומתעסקת איתו ברצינות תהומית כאילו יש לה מושג מה היא עושה // אני מנסה להבריג החוצה את הברגים שמחזיקים את הטסה ומבינה פתאום שזה כיסוי פלסטיק ולא באמת ברגים (קשה להסביר, אבל זה שיא שיא שיא הדביליות) // אבא שלי, מתעצבן עלי בטלפון בעודי בוכה מרוב צחוק ואומר שנראה לו שעדיף שניקח מונית הביתה כי אני לא נשמעת במצב של להחליף גלגל פעם ראשונה בחיים // ובסוף, תמונת ההבנה, שאנחנו פשוט לא יכולות להחליף גלגל, בגלל איזה אזיקון שתופס שם איזה צ'ופצ'יק, שאין לנו איך לחתוך אותו.
אני חוזרת – אין לנו. איך. לחתוך אותו.
מה זאת אומרת אין לנו איך לחתוך אותוווווו? שתי "מורות לסריגה" עלק, מסתובבות להן ככה, באמצע הלילה, בלי מספריים??? 

בעודנו מתאוששות מהצחוק, אספנו את הדברים בחזרה לרכב (לא תאמינו כמה מטריות יש לאמא שלי בבגאז'!) וישבנו על המדרכה לחכות לבן של עידית (אחד היתרונות שבילדים גדולים…) שיאסוף אותנו הביתה, מבויישות משהו.
ואז, השתיקה ברכב בדרך חזרה, וההבטחה שלא לספר את זה לאף אחד (;

אז אם אני זוכרת נכון, ממה שאני כן זוכרת, בערב הזה התגנב הרעיון של לעשות משהו ביחד. פוסט משותף לסורגות בזמן ולעושה עיניים. נטע כמובן הצטרפה למזימה (היתה לה ברירה?) ואחרי גלגולים רבים של רעיונות, חפירות, התחלות ופרימות, נסגרנו על דוגמת מחמם צוואר משמחת, ותכנית למפגש, כי כבר חייבים להיפגש.

קצת פרטים טכניים:

– במקרה שלי, מחמם הצוואר סרוג מחוטי אקרילן (כן כן, גרנדה וג'מבו במקרה הזה). אפשר להשתמש בכל צמר, רצוי שהחוטים יהיו בעובי דומה…
– מניסיון לא מוצלח חייבת לציין שעדיף לשלב לפחות שני צבעים. בצבע אחד, זה לא שוס.
– אני סרגתי במסרגה 6mm כי רציתי שיצא רך, אתם תסרגו במסרגה 5mm (כי זה עדיף ויוצא קצת פחות מבורדק).
– לא ממש חשוב באיזו מסרגה סורגים, רק צריך לוודא שההיקף שיוצא לכם מתאים לראש ולצוואר המיועד. לטעמי עדיף לעשות אותו קצת קטן כי זה תמיד מתרחב נורא ומאבד צורה, וחבל.
– אם רוצים להגדיל או להקטין, יש לשנות את מס' עיני השרשרת ההתחלתיות בהפחתות או תוספות בכפולות של 6. אח"כ ישתנו מספרי החזרות על הדוגמה בהתאם, אבל אתם בטח תבינו תוך כדי סריגה. אם עושים את ההרחבות, גם שם מס' עיני השרשרת יצטרך לגדול בהתאם לכמה ששינתם.
– אפשר לסרוג את הדוגמה הבסיסית באיזה גובה שרוצים. אפשר להוסיף הרחבה בסוף וסיומת. אפשר גם לא.

אז איך סורגים?

* כל שורה נפתחת בע"ש 1 לעליית גובה, וח"ע לאותה עין ממנה יצאנו. כל שורה נסגרת בע' שטוחה אל ראש חצי העמ' הראשון בשורה *

* בשורות הקשתות א' וב', חצאי העמודים נסרגים אל מתחת לקשתות מהשורה הקודמת, ולא לתוך העין המרכזית עצמה *

שורת הבסיס: 79 ע"ש, סוגרים בע' שטוחה לטבעת.

שורת עיני שרשרת: 78 ע"ש, סגירה בע' שטוחה.

שורת קשתות ראשונה: [5 ע"ש, דילוג על 5 ע"ש בשורת הבסיס, חצי עמ' לע' הבאה בשורת הבסיס תוך תפיסת שורת עיני השרשרת בתוכו] חזרה על הסוגריים 11 פעמים סה"כ עד לסוף הסיבוב, 5 ע"ש וסגירה בע' שטוחה.

שורת עיני שרשרת: 78 ע"ש, סגירה בע' שטוחה.

שורת קשתות א': 2 ע"ש, ח"ע לתוך הקשת הראשונה בשורת הקשתות הקודמת, תוך תפיסת שורת עיני השרשרת בתוכו, [5 ע"ש, ח"ע לקשת הבאה בשורת הקשתות הקודמת, תוך תפיסת שורת עיני השרשרת בתוכו] חזרה על הסוגריים 12 פעמים סה"כ עד לסוף הסיבוב, 2 ע"ש וסגירה בע' שטוחה.

שורת עיני שרשרת: 78 ע"ש, סגירה בע' שטוחה.

שורת קשתות ב': 5 ע"ש, ח"ע לתוך הקשת השניה בשורת הקשתות הקודמת, תוך תפיסת שורת עיני השרשרת בתוכו, [5 ע"ש, ח"ע לקשת הבאה בשורת הקשתות הקודמת, תוך תפיסת שורת עיני השרשרת בתוכו] חזרה על הקטע בסוגריים 11 פעמים סה"כ עד לסוף הסיבוב, 5 ע"ש וסגירה בע' שטוחה.

חוזרים על הרצף של [שורת ע"ש > שורת קשתות א' > שורת ע"ש > שורת קשתות ב'] עד לגובה שרוצים. אני חזרתי על הרצף 6 פעמים (כך שמתקבלות 15 שורות של קשתות) כי אני מחבבת את המחמם צוואר שלי גבוה יחסית, אבל, כל אחד והצוואר שלו.

>> לקוראי התרשימים מבינכם, הקליקו כאן לתרשים של הדוגמה. הכל יהיה יותר פשוט…

>> כדי לעצב אותו קצת, הוספנו הרחבות אחרי סריגת הגובה הבסיסי. את ההוראות להרחבות תמצאו בפוסט התאום אצל הסורגות… קחו בחשבון שההרחבות מוסיפות עוד איזה 14 שורות סה"כ.

>> אם רוצים לעצב אותו עוד קצת, הוספנו גם סיומת עדינה. גם ההוראות שלה נמצאות בפוסט התאום…

>> ואם רוצים כבר ממש להגזים, אז גם סרגנו אופציה עם שורת מניפות נוספת ורדרדה, אבל כבר לא היה לנו כוח לכתוב, אז כנראה תצטרכו לבוא למפגש כדי ללמוד אותה (;

איזה מפגש? יום שני, ה- 26/1/15 ב- 20:00, בסטודיו של עידית במישר, ליד גדרה (ושוב – להרשמה ולהוראות הגעה אפשר להרים לי טלפון – 052-7044117, או לשלוח מייל – OsaEinaim@gmail.com). ואיזה כיף לי שזה 3 דקות מהבית שלי… (יש מצב שאני באה בטרנינג, אבל מבטיחה להכין עוגה!). ותביאו חוטים ומסרגה. אם עושים אותו צבעוני זה גם יכול להיות ממלא שאריות…

נתראה,
ליאת

נ.ב. א': שיהיה ברור, שלמחרת חזרתי לזירת האירוע והחלפתי את הגלגל.

נ.ב. ב': אני מקווה שאתם גאים בי ומעריכים את זה שהעברתי את כל הפוסט הזה בלי אף בדיחה (מהאלף שיש לי) על עבודת הדוגמנות המדהימה שהאף שלי עשה כאן!

בביי (: