סבתא שלי היתה הבנאדם הכי צבעוני שהכרתי. אישה גדולה ומחייכת, עם כובעים רחבי שוליים והטיית ראש קטנה הצידה, כשמצלמים. כאילו היא קצת כוכבת קולנוע. גם אם זה טיול שבת ליער בן שמן.

בזיכרון שלי היו לה הרים של תכשיטים, הרים. והכי חשוב: עגילים – עם – קליפסים!!! תכלס, חלומה של כל ילדה. היא היתה זו שלימדה אותי לשים לב שהקסם של ריצ'ארד גיר הוא לא באיך שהוא נראה, אלא באיך שהוא אוחז בכפות ידיו את פניה של השחקנית, כשהוא מנשק אותה. ברור ששם הקסם… כאילו לא עושה חשבון לאף אחד, ובטח שלא דומה לסבתא של אף אחד.

תמיד היה לה לק, לסבתא שלי. בוהק ומושלם בימים טובים, ומתקלף בימים פחות. אבל תמיד שם. ותמיד תמיד אדום.

מסתבר שלא יצאתי דומה לה. בינתיים. לפחות לא בתכשיטים ובלק.
הפעם פשוט לא היתה ברירה. הבנתי שאם אני זו שצריכה לדגמן את מחממי הידיים האלה, אאלץ להתארגן על לק. השעה היתה שעת לילה מאוחרת, והורוד הזה היה הצבע היחיד שהיה לי והתאים, פחות או יותר. בחיי. הייתי מעדיפה ירוק בהיר. לקח לי כמובן שעתיים בערך, אבל בסוף גם הציפורניים ביד ימין היו צבועות.

אז מחממי הידיים האלה הם מהפשוטים והלא מאוד מושקעים – סוג של מרובע, שנתפר לגליל, תוך השארת פתח לאגודל. ולא, אין כיסוי לאגודל. גם לא באמת לאצבעות. אני יודעת שפעם זה לא היה עומד בסטנדרטים שלי, אבל אנשים משתנים. או פשוט מזדקנים ומוכנים לעשות קיצורי דרך. בכל מקרה אחותי כבר הודיעה ששלה יפים יותר, אבל היא תהיה מוכנה לקבל גם את אלה במתנה.

איך סורגים?

לא חובה א' – לקבלת הטקסטורה סורגים את השורות ללולאה קדמית בלבד וללולאה אחורית בלבד, לסירוגין. שורה ככה, שורה ככה. זה קצת ניג'וס, אז זה לא חובה. בטח שאם סורגים בכמה צבעים.

לא חובה ב' – האמת היא שכדי לעצבן עוד יותר, וכדי להימנע מחורים שמטריפים את דעתי, סרגתי לא רק ללולאה קדמית ואחורית, אלא לשתי לולאות קדמיות ושתי לולאות אחוריות כל פעם. מה זאת אומרת? אם סורגים ללולאה אחורית אחרי שהכנסנו את המסרגה ללולאה מוצאים עוד לולאה שנמצאת מיד אחריה, ונכנסים גם אליה, רק אז משלימים את סריגת העמוד כרגיל. באותו אופן כשסורגים ללולאה הקדמית, מוצאים לולאה אחת קדמית יותר, ונכנסים גם אליה. הסבר מצולם לעניין הזה, בלולאות אחוריות לפחות, אפשר לראות כאן. אם לא הבנתם – עזבו את זה. אם הבנתם וזה קשה ומעצבן אתכם מידי – עזבו את זה. זה למשוגעים בלבד.

לא חובה ג' – לא חייבים לסרוג בכמה צבעים. לטעמי דוגמת הגלים יוצאת מאוד יפה גם בצבע אחד, בטח שאם סורגים ללולאות קדמיות ואחוריות. והכי פשוט זה להשתמש בחוט שמחליף צבעים בעצמו פחות או יותר כל שורה ;) בכל מקרה, אם מחליפים צבעים כל שורה רצוי להשתמש במס' אי זוגי של צבעים, כדי שאפשר יהיה למשוך את החוט בצד הסריגה ולא לגזור אותו בסוף כל שורה. ראו הסבר החלפת צבעים בסיום… **

אני סרגתי בחוטים דקים יחסית, שמתאימים בדר"כ למסרגה 3.5. זה ממש לא קריטי, כי אפשר להתאים בקלות את גודל המחממים שלכם על ידי הוספה/הפחתת עיני שרשרת בתחילת הדוגמה להגדלת אורך המחממים לפי הטעם והיד, וגם על ידי הוספת שורות לדוגמה עד להגעה להיקף היד הרצוי. קחו בחשבון שכל הדבר הזה מתרחב די מהר, אז אני נוטה לסרוג בערך ס"מ אחד לפחות פחות מהיקף היד שלי.

לכפפה הימנית >>

נסרוג 36 ע"ש (ניתן להוסיף או להפחית ממס' העיניים לפי הצורך, בכפולות של 12, לקבלת מחממים ארוכים או קצרים יותר).

שורה 1: 3 ע"ש (נחשבות לעמוד ראשון), עמוד לעין הרביעית מהמסרגה.
* 3 עמודים, (2 עמודים סגורים יחד) פעמיים, 3 עמודים, (2 עמודים לאותה עין) פעמיים *
חזרה על הקטע בין הכוכביות פעמיים נוספות, כשבפעם השניה משמיטים את החזרה השניה על (2 עמודים לאותה עין).

שורה 2: 3 ע"ש (נחשבות לעמוד ראשון) ולסובב את העבודה. עמוד לאותה עין בה אנו נמצאים (שהיא ראש העמ' האחרון מהשורה הקודמת),
* 3 עמודים, (2 עמודים סגורים יחד) פעמיים, 3 עמודים, (2 עמודים לאותה עין) פעמיים *
חזרה על הקטע בין הכוכביות פעמיים נוספות, כשבפעם השניה משמיטים את החזרה השניה על (2 עמודים לאותה עין).

חוזרים על שורה 2 עד שגובה העבודה כ- 12.5 ס"מ (לי זה לקח 11 שורות סה"כ).

שורת מפתח אגודל ימין: 3 ע"ש (נחשבות לעמוד ראשון) ולסובב את העבודה. עמוד לאותה עין בה אנו נמצאים (שהיא ראש העמ' האחרון מהשורה הקודמת),
3 עמודים, (2 עמודים סגורים יחד) פעמיים, 3 עמודים, (2 עמודים לאותה עין) פעמיים. 3 עמודים, (2 עמודים סגורים יחד) פעמיים, 3 עמודים, 6 ע"ש, דילוג על 4 עיניים מהשורה הקודמת, עמוד 1, (2 עמודים סגורים יחד) פעמיים, 3 עמודים, (2 עמודים לאותה עין).

שוב חוזרים על שורה 2 עד שגובה העבודה הכולל כ- 16.5 ס"מ (לי זה לקח 16 שורות), או עד לגובה הדרוש בכדי להקיף את כף היד (במתיחה).

מקפלים את הסריגה לגליל, ומצמידים את הגלים בהתאמה (שורה ראשונה לשורה אחרונה). מחברים את הקצוות בתפירה עם מחט צמר או בסריגת עיניים שטוחות. מקפידים שהצד ה"יפה" של התפירה יהיה הצד בו נראית הטקסטורה של הסריגה ללולאות קדמיות ואחוריות (אם סרגנו כך).

סורגים בסבלנות שורת גימור של חצאי עמודים סביב הפתח העליון של הכפפה וסביב הפתח התחתון שלה. בסריגת הגימור אל צידי העמודים, יש לשים לב לא לסרוג את חצאי העמודים צפוף מידי, בכדי שלא להרחיב מידי את הפתח. גוזרים את החוטים ומחביאים את הקצוות…

לכפפה השמאלית >>

חוזרים על סריגת הכפפה הימנית, עד לשורת מפתח האגודל.

שורת מפתח אגודל שמאל: 3 ע"ש (נחשבות לעמוד ראשון) ולסובב את העבודה. עמוד לאותה עין בה אנו נמצאים (שהיא ראש העמ' האחרון מהשורה הקודמת), 3 עמודים, (2 עמודים סגורים יחד) פעמיים, עמוד 1, 6 ע"ש, דילוג על 4 עיניים מהשורה הקודמת, 3 עמודים, (2 עמודים סגורים יחד) פעמיים, 3 עמודים, (2 עמודים לאותה עין) פעמיים. 3 עמודים, (2 עמודים סגורים יחד) פעמיים, 3 עמודים, (2 עמודים לאותה עין).

נמשיך בסריגה תוך מעקב אחר ההוראות לסריגת הכפפה הימנית עד לסיום, וטה-דהההה! :)

** לעניין החלפות הצבעים – כיוון שהתכנית היא ממילא לסרוג בסוף על שולי הסריגה שורה של חצאי עמודים, לא גזרתי את החוט והחלפתי צבעים בצורה הפרימיטיבית ביותר בעיני – תוך השלמת העמוד האחרון בשורה, במשיכת החוט האחרונה בעמוד, העליתי לולאה מהחוט בצבע הבא, ומשכתי אותה דרך שתי הלולאות שעל המסרגה להשלמת העמוד. כך התחלתי את השורה הבאה עם הצבע החדש (ראו בתמונות… השקעתי).
כדי לעשות לעצמי קצת סדר בצדדים, תוך כדי סריגת עין השרשרת הראשונה בשורה החדשה תפסתי גם את שני קצוות החוטים שהיו איתי כל פעם, זה עוזר. אם סורגים בשלושה צבעים יוצא תמיד שקצה החוט בצבע הבא מחכה לכם בסוף השורה, וכל מה שצריך לעשות זה להעלות אותו במשיכת החוט האחרונה ולהמשיך לסרוג איתו.

כדי שלא יהיה לכם משעמם אספתי גם מקבץ חביב של קישורים לעוד מחממי ידיים, באחת ובשתיים, שאפשר למצוא כאן.

ובטלפתיה מדהימה, בדיוק היום סורגות בזמן העלו גם הן פוסט חדש על מחממי ידיים, הפעם בשתי מסרגות. האמת היא שזממתי להציע החלפת מחממים, כי החרדל הזה קרץ לי כבר מהשורות הראשונות שלו, אבל לא הלך לי. כנראה ארכוש לי חוט חרדלי ואשב לבד בחושך לסרוג לי עוד זוג, שיהיה לי.

זה הכל להפעם. ואם משהו לא ברור, פשוט דברו איתי :)

ליאת