אז ככה, אני לא אוהבת לסרוג בובות. ובדר"כ, אני גם לא סורגת בובות.

את שלב סריגת בובות האמיגורומי שלי סיימתי לפני איזה שבע שנים אם להתעקש ולספור. חמודות חמודות, אבל 3, 4, 5 בובות ויאללה. מיצינו.

אבל הבעיה עכשיו, היא שיש לי תלמידות (נורא הקטע הזה). לא משנה כמה אני מאיימת עליהן, הן מתעקשות לסרוג בובות. והמצב ממש מידרדר. הודעתי להן שביום בו תיסרג כאן בובה בחוטי קטיפה אני פורשת. בינתיים זה עובד ;)

הכי נורא זה שמדי פעם נסרגות פה בובות ממש חמודות, ואני שוכחת שאני שונאת לסרוג בובות ופתאום בא לי לסרוג בובה לא עלינו. כשאני חושבת על זה עכשיו, כנראה שבדר"כ זה באזור היומולדת של האחיין שלי. גם בשנה שעברה התחלתי לסרוג לו בובה, וכך נוסף גם ראש של חמור לבית הקברות לבובות שלי.

השנה זו היתה חד הקרן של שני, שהדיחה אותי להתחיל ולסרוג לו שוב בובה ליומולדת. על אותה דוגמה החלטתי לסרוג לו סוס, כי הוא אוהב סוסים וטרקטורים, וכי אני לא אדרדר לסריגת טרקטור, וכי הנחיריים של הסוס הזה ממש חמודים.

כבר הזכרתי שאני לא אוהבת לסרוג בובות??

למה? אני חושבת שזה גם בגלל שאני לא ממש טובה בזה, ואני לא אוהבת לעשות דברים שאני לא טובה בהם, וגם בגלל שאני לא אוהבת להתמודד עם סופים. בסריגת בובות כל שלב סריגת החלקים הוא משעמם אבל זורם, ואז, כשאתה חושב שסיימת, מגיע שלב האימה של חיבור החלקים של הבובה, ושיא השיאים – ריקמת תווי הפנים!
זה השלב שבדר"כ שובר אותי סופית. פשוט אין בי יותר כוחות נפשיים…

אז לכל סורגות הבובות המתחילות, או אלה שחושבות על להתחיל ולסרוג בובה, בתור אחת שלא סורגת בובות – כמה עצות לי:

1. תתחילו מבובה פשוטה יחסית, ואם אפשר קטנה יחסית. אנחנו לא רוצים שתתייאשו אחרי איבר אחד ותפתחו אגף איברי בובות במגירת העבודות המותחלות שלכם (הממ… יש לי איפשהו רגל של בובה, עם נעל וגרב פסים שמסתובבת כאן במגירות עד היום ומחפשת לעצמה גוף).

מה זה פשוטה? לא יותר משמונה חלקים סה"כ, מק-סי-מום! (ראש, גוף, 2 ידיים, 2 רגליים, 2 אזניים), ורצוי שכל החלקים בה מתחילים מסריגה בעיגול (כמה חצאי עמודים סרוגים לטבעת קסם או עין שרשרת והמשך בספירלה).
הדוגמה הקטנה, חמודה ופשוטה שאני הכי אוהבת היא זאת. עד כמה אני אוהבת אותה? יש לי במגירות את כל החלקים סרוגים וממולאים כבר כמה שנים… אולי יום אחד אני אחבר אותם.

אה, ובלי שיער אם אפשר.

2. תכינו את עצמכם לזה שרוב העבודה המשמעותית, היא אחרי הסריגה. כן, צריך לסרוג את החלקים, ושלא יהיו חורים, ולמלא כמו שצריך וכאלה, אבל לטעמי הדבר הכי חשוב באיך הבובה תיראה הוא החיבור של החלקים והרקמה של תווי הפנים. זה ההבדל בין בובה עקומה במקרה הטוב (ומפחידה במקרה הרע), לבין אחלה בובה.

תבינו שאתם צריכים להקדיש זמן ומחשבה למיקום החיבורים, ואם צריך אז גם זמן לפרום ולחבר מחדש (לא, לא להשאיר אותה מוטציה עם יד שיוצאת מהפופיק!).

ותבינו שאתם צריכים אפילו יותר זמן ומחשבה לבחירת תווי הפנים, מיקום תווי הפנים, והביצוע שלהם. אני רואה בובות סרוגות שתווי הפנים שלהן כה מפחידים, שזאת פשוט תהיה טראומה לכל החיים לילד שיקבל אותן (גם מבוגר היה נשרט לכל החיים מלפגוש את הבובות האלה בחושך…).

3. אם אין לנו כישרון מיוחד לעיצוב בובות (או שאנחנו עדיין לא יודעים אם יש לנו כישרון כזה), רצוי לבחור הוראות שכתובות בצורה מפורטת. כן, זה נכון שבעיקרון לסריגת כל החלקים בבובה מי שיודע לקרוא הוראות בסיסיות יוכל להבין גם הוראות בסוואהילית, אבל לטעמי, הוראות שיש בהן פרטים לגבי מיקום חיבורי החלקים (= לחבר את האזניים אל סיבוב X בראש, כשביניהן Y חצאי עמודים…), מיקום העיניים, מתי להתחיל ולמלא כל חלק, וכל מיני כאלה, בדר"כ יתנו תוצאה קרובה בהרבה לתמונה שאתם רואים בדוגמה, ויפחיתו את הסיכוי לילדים עם סיוטים בלילות…

וכל זה כשאני מתאפקת לא לכתוב לכם פשוט לא לסרוג בובות ;)

אז את סוסיק סרגתי מהדוגמה Horse Piem של Kristel Droog מ- MyKrissieDolls. דוגמה בסיסית באנגלית ובתשלום, שאפשר לסרוג איתה סוס, זברה, או חד קרן, ממש חמודים.

כמו רוב ההוראות ההולנדיות במקור שנתקלתי בהן עד היום, הן הוראות מאוד מפורטות, שכל ניסיון שלי לחרוג מהן הסתבר בדיעבד כטעות.
מה הבעיה לעשות בדיוק מה שכתוב ליאת??

היתרון החד משמעי של הדוגמה, הוא שלא רוקמים כלום!!!!!!!

החיסרון החד משמעי של הדוגמה הוא רעמת השיער. מעבר לזה שיש כאן המון עבודה, לאנשים כמוני עם כישורי ספרות קלושים עד לא קיימים, זה יכול לגרום לכך שהם יחברו את השיער ואז יבינו שהם צריכים להסיר את השיער ולהתחיל לחבר אותו מחדש, מה שיכול לגרום להם קצת לאבד את הרצון לחיות, ובעיקר לצלם סרטונים מפגרים באמצע הלילה…

ואז, בניסיון השני, מרוב פחד לספר אותו יותר מידי, יצא להם סוס עם תספורת של זמר בי ג'יז רוסי (תודו שזה מה שיצא)…

אבל מה, אחרי שאת מבלה כל כך הרבה זמן עם היצור הזה (משלב חיבור העיניים אני בדר"כ מתחילה לדבר איתו), וכל כך הרבה זמן עם הניסיונות לעצב לו את השיער (ערכת העיצוב שלי כללה שפריצר קטן של מים, מברשת שיניים, מחט ומספריים), את לומדת לקבל אותו כמו שהוא…

זהו. אז לכו לסרוג בובות. או אל תלכו לסרוג בובות. אני מקבלת גם אתכם כמו שאתם.
יש המון המון המון הוראות ברשת, חלקן גם מתורגמות לעברית, ורובן חינמיות לגמרי…

רק בקשה אחת – אם יצאה לכם בובה מפחידה, נסו לשפר אותה, או שפשוט תתחילו אחת חדשה.
אני מתחננת.

למען הילדים של כולנו.
;)