אז כן, אני מאלה שנחשבות לקפדניות יחסית בסריגה שלהן, שלא לומר פרפקציוניסטיות, כי אני לא מחבבת את המילה הזו. נו, אלה ששואפות שכל עין תהיה במקום. והן בדר"כ חיות את חייהן בתחושת חמיצות ומרירות קלה ותמידית, כי הרי לא כל עין יוצאת במקום.

ולא, אני לא מאחלת את זה לאף אחד ולא מעודדת את זה גם אצל התלמידים שלי- מתוך ידיעה ברורה שפשוט תהיו מאושרים יותר ללא התכונה הזו.

אבל אם אתם כבר שם, ואין מה לעשות, בואו נכיר דרך להתקרב עוד קצת אל השלמות. ו- סכנת התמכרות לפניכם, כן? ראו הוזהרתם.

מה זה בלוקינג?

בלוקינג (Blocking), שזה כנראה "קיבוע" בעברית, זה תהליך שעוזר ליישר, לשפר ולפעמים גם להגדיל אם צריך, את מה שסרגנו. משתמשים בתהליך הזה גם לתוצרים של סריגה במסרגה אחת, וגם לתוצרים של סריגה בשתי מסרגות. יש אפילו מוצרים מסויימים שהעיצוב שלהם דורש בלוקינג כחלק מהדוגמה (למשל תוצרים של סריגת תחרה בשתי מסרגות, שחייבים לקבל בלוקינג במתיחה כדי שדוגמת התחרה תראה בכלל).

באופן כללי, בלוקינג "מסדר" את סיבי החוט מחדש לאחר שהפריט כבר סרוג, וכך הם מתאימים את עצמם מחדש לצורה שבה החוט נסרג. כתוצאה מזה התכים בדר"כ נראים אחידים ומסודרים יותר, ומתקבעים לצורה בה הוחזקו כך שחלקים מסויימים בסריגה ניתן לעצב בדיוק לצורה הרצויה.

הדוגמה הבסיסית ביותר לצורך בבלוקינג, היא בסריגת ריבועי גראני שאמורים להיות בגודל אחיד פחות או יותר ולהתחבר לפריט אחד (נגיד, כרית, או שמיכה). גם לסורגות המתוקתקות ביותר, לפעמים הבדלים קלים בעובי החוטים, או הבדלים במצב הרוח בעת סריגת הריבועים השונים, יכולים להשפיע על גודל כל ריבוע שמתקבל. בעזרת בלוקינג, אפשר קודם כל ליישר ולרבע את שולי הריבועים, כדי לשדרג את המראה שלהם לפני החיבור, גם להביא את כולם לגודל אחיד פחות או יותר (על ידי מתיחה קלה והגדלה של ריבועים שיצאו קטנים יחסית) וגם לשפר ולרענן את מראה הסריגה עצמה והתכים שנסרגו.

אפשר לראות גם בדוגמאות סריגה רבות של ה- CALים (Crochet along) למיניהם, שנסרגים כיום ברחבי הרשת, שבדוגמאות סריגה מורכבות יחסית מעצבי הדוגמה לעיתים "מתעצלים" ליצור דוגמה מאוזנת שנותנת תוצאה שטוחה (בשמיכות, כריות ומנדלות ענק למיניהן) – הסורגים מקבלים איזשהו תוצר לא ברור, מקוווצ'ץ' במקרה הטוב ומעוות במקרה הפחות טוב, ובעצם בהוראות הסריגה נותנים בשלבים מסויימים הוראה לבצע בלוקינג, כדי ליישר את הדוגמה.

יש כמה וכמה שיטות לבלוקינג, השתיים העיקריות הן בלוקינג בהרטבה (Wet blocking) ובלוקינג בקיטור (Steam blocking). בלוקינג בקיטור לא יצא לי לעשות, כי תכלס, מגהצים חמים מלחיצים אותי ואין לי כוחות נפשיים לזה כרגע…

בלוקינג נחשב לאפקטיבי ביותר על חוטים מסיבים טבעיים, כמו צמר, אבל לטעמי משדרג ביותר גם פריטים שסרוגים בחוטים סנטטיים כמו חוטי אקרילן, למרות שיכול להיות שזה רק עניין פסיכולוגי. בכל מקרה, רק צריך להיזהר איתם בבלוקינג בקיטור, כי הם נמסים בחום, אז… בטוח יותר ללכת על בלוקינג בהרטבה במקרה כזה.

---

אז איך עושים בלוקינג בהרטבה?

אופציה א' – השפרצה >>

1. פורסים את הפריט הסרוג על גבי משטח ישר שניתן לנעוץ בו סיכות: מזרן (אם יש לכם מיותר – כבר קרה שישנתי בסלון בעוד שאל שעשיתי לו בלוקינג התייבש לאיטו על מיטת חדר השינה שלי), קרש גיהוץ, לוח שעם, או משטח פעילות מסול (מאלה שמגיעים בדוגמאות הפאזלים, ואז נוח לאחסן אותם כשאינם בשימוש). מיישרים בזהירות את הסריגה ומשטחים אותה, ואם צריך טיפה מושכים את שולי הסריגה עד להגעה לצורה ולגודל הרצוי.

2. עם סיכות תפירה (או סיכות T לבלוקינג אם אתם ממש בעניין) תופסים את שולי הסריגה אל המשטח במיקום הרצוי – אם רוצים להגדיל ולפרוס את הפריט הסרוג, אפשר לעשות את זה תוך מתיחה ואז לתפוס עם הסיכה את שולי הסריגה במיקום הרצוי, תוך כדי מתיחה. עוברים לאט לאט על כל היקף הסריגה (אם זה שאל לדוגמה, רצוי לפנות לזה קצת זמן), ואם צריך ממקמים סיכות גם בנקודות מסוימות בתוך הפריט הסרוג כדי לתת "קונטרה" או כדי למקם אלמנטים מסוימים בסריגה במקום מסוים ביחס לשוליים. וכאן, חשוב להבין, שאין-דבר כזה יותר-מידי-סיכות!!! המשוגעים לדבר (מי?) יכולים למצוא את עצמם תופסים עין עין עם סיכה, עד שכל העיניים נמצאות במיקום המושלם (משוגעים לדבר? לא מכירה. מה שכן, אני תמיד מוצאת את עצמי משתמשת בכל סיכות התפירה שיש לי בבית. ויש לי הרבה).

3. מחליטים שזהו ודי כבר עם הסיכות (נגיד, אם השעה 2 בלילה או אם נגמרו לכם הסיכות בבית). לוקחים שפריצר (כן, שפריצר. אנשים מוזרים שמנקים את העלים של הצמחים שלהם, ואנשים שהיו להם תלתלים כבר בשנות השמונים, יודעים על מה אני מדברת), ממלאים אותו במים, ומשפריצים על פני כל הפריט הסרוג בצורה אחידה ורצופה, עד שהסריגה ספוגה ורטובה היטב.

4. עוזבים את זה. להתייבש. לגמרי.
לגמרי? לגמרי. לא לגעת.
אפשר להוציא החוצה (רצוי לא בשמש אבל אני מוציאה לשמש כל הזמן), בימים קרים אפשר להעביר "וישים" עם פן לשיער על גבי הסריגה כדי לזרז את הייבוש (אם יש לכם פן), ולאחרונה גיליתי שאם זה פריט לא גדול שנתפס על חלק אחד של משטח פעילות, אפשר להעמיד את משטח הפעילות בצורה מאונכת, כך שהסריגה שוכבת על הצד, ולהניח אותו, למשל, מול מפזר חום.
המהדרין יגידו שעדיף לתת שיתייבש לבד בלי זרזיי ייבוש למיניהם, אבל יאללה יאללה.

5. השלב המרגש – מוציאים את הסיכות. בזהירות.
טה דאאאאאאאאאאאאאאאאם!

אופציה ב' – השריה >>

כמו אופציה א', רק שמתחילים כך:

משרים את הפריט הסרוג בקערה עם מים ל- 20-30 דק' (כדי לוודא שכולו ספג את המים). פורסים אותו על גבי מגבת יבשה וסופגים בזהירות את עודפי המים ע"י גלגול הסריג בתוך המגבת ולחיצות עדינות על המגבת להוצאת עודפי המים. **לא** סוחטים.

ממשיכים לסעיפי אופציה א', רק שמדלגים על סעיף 3, כי הפריט כבר רטוב. תודה.

---

ועוד כמה דברים על בלוקינג

– כיוון שבמהלך בלוקינג בהרטבה, אנחנו מפרידים את סיבי החוט, גם כביסה עושה את זה. מה זה אומר? שרשמית, אם נרצה לשמור על התוצאה של הבלוקינג, צריך לעשות בלוקינג (מבחינת תהליך המתיחה והתפיסה בסיכות) במהלך הייבוש שאחרי כל כביסה, למי שנוהג לכבס. כן.

– ואם מה שסרגתי הוא לא שטוח? למשל, נעלי תינוק? כאן צריכה להשתלב היצירתיות שלכם (או הפנאטיות שלכם, תלוי איך מסתכלים על זה). אני למשל, בעברי הרחוק כסורגת מוצרים לתינוקות הייתי ממלאה את הנעליים במילוי אקרילן לבובות (בתוך שקית למניעת תפיסה של סיבי האקרילן בצמר), מעצבת ומסדרת אותן עד שנראו לי מספיק טוב, ועד ששתיהן פחות או יותר באותו הגודל, מצמידה עם סיכות את שולי הסוליה למשטח, משפריצה מים חזור והשפרץ, ומניחה עד לייבוש מלא. ואז, בזהירות רבה שולפת את המילוי + השקית מהנעל, וטה-דאאאאאאאאאם!

אופציה אחרת היא שוב, הבלוקינג בקיטור, שמייקי מדגים כאן בצורה מרגשת, אבל אני חושבת שאם יהיה לי כזה, אני אסתובב כל היום ואפעיל קיטור על כל מה שנופל לי לידיים, אז עדיף שלא. ויש גם עניינים עם קיטור וחוטים סינטטיים שיכולים פשוט להתמוסס בחום אז אין לי כח ממש להתמודד עם זה.

– יש המון גאדג'טים לעניין הבלוקינג, שזה ממש כיף – משטחים מיוחדים שעליהם משבצות גריד וסרגל, כדי שאפשר יהיה להצמיד את הריבועים וליישר אותם ב-ד-יוק לגודל הרצוי, סיכות T עמידות בחלודה שיכולות לתפוס שאלים גדולים במתיחה חזקה (רלוונטי מאוד לענייני שתי מסרגות ותחרה), חוטי מתיחה ליישור שולי הסריגה בבלוקינג לפריטים גדולים, מסגרות בלוקינג לגרביים ועוד ועוד.

אני אישית בדר"כ הולכת על הפושטיים ביותר, אבל תזכרו שבבלוקינג בהרטבה הכל קשור במים – אז כשקונים משטח פעילות מתפרק וצבעוני במקס סטוק, יש סיכוי שהצבע הורוד הזרחני שעליו ירד אל הסריגה תוך כדי הייבוש (וסליחה לשני תלמידתי היקרה שעל הסריגה שלה גילינו את זה). לכן או שתתאימו את צבע המשטח לסריגה, או שתמצאו משטח שלא יוריד צבע. גם סיכות תפירה מהממות ממקס סטוק ומים לא תמיד הולכות יחד, אז צריך להשגיח ולהעיף אותן אם הן מעלות חשד לחלודה (ואם יש להן ראש צבעוני ומהמם בצורת לב/כוכב/פרח/משהו הן יכולות גם להוריד צבע!). בקיצור, או שתיזהרו, או שתשקיעו ;)

זהו.
יאללה, תקיעת סיכות נעימה לכווווווווולם.
:)