נבר אנדינג כובע

אבל הוא יצא שווה את זה.

ואני ידעתי את זה מראש, כשהתחלתי. ידעתי שזה קצת מוגזם.
אבל מסתבר לאחרונה שאני כזאת – הולכת עם הראש בקיר, ואם אפשר בדרך הכי ארוכה עד לקיר ;)

אחרי הכובע ריבינג שסרגתי בשנה שעברה לאחי הקטן, הוא היה מאוד חמוד (אחי), שמח מהכובע, הצטלם כדי שנפרסם סדנת זום לסריגת הכובע, ובגדול שיתף פעולה.
אבל אח"כ, בשקט בשקט, הוא לקח אותי הצידה ואמר שממש תודה על הכובע, אבל האמת אמת היא שהוא צריך כובע ארוך יותר. וכן, הכובע נראה סבבה אבל הוא צריך כובע שאפשר למשוך ולהכניס לתוכו את כל הראש, ויש לו גם קוקו ועניינים אז הוא צריך ככה קצת (הרבה) יותר מקום.

לקחתי את זה לתשומת ליבי, בתור האחות הגדולה כאן, וחיכיתי שאתקל בדוגמה שתתאים.

דוגמת הכובע שבחרתי בסוף נקראת Musselburgh, וכתבה אותה Ysolda Teague, מעצבת סקוטית מאוד מאוד מוכשרת ומצליחה, שכותבת דוגמאות לסריגה בשתי מסרגות.

זו דוגמה מאוד פשוטה לסריגה ברובה (חוץ מההתחלה, שנסרגת מהקודקוד בעיגול שהולך וגדל לריבוע, דבר שבמסרגה אחת הוא ממש בסיסי, ובשתי מסרגות בחוטים דקים יכול להיות די מאתגר, מסתבר – אני בסוף חטפתי עצבים וסרגתי את שני הסיבובים הראשונים במסרגה אחת במקום, כמו שמבט מעמיק בתמונה למעלה יגלה לכם).

בגרסה הבסיסית המראה של הדוגמה די משעמם, אבל בפועל זה בעצם כובע דו שכבתי, שאם משחקים עם הצבעים שלו תוך כדי סריגה, יכול להיות דו צדדי עם מראה או צבעים שונים בכל צד.

דבר נוסף שנחמד בדוגמה הזו, הוא שההוראות מפורטות ומתאימות לסריגה כמעט בכל עובי של חוט ובכל מתח סריגה, ובדיקת מתח הסריגה נעשית תוך כדי עבודה אחרי שהתחלנו לסרוג את הסיבובים הראשונים – כך שלא צריך לסרוג Swatch (דוגמית) כדי לבדוק מראש, אלא פשוט להתחיל לסרוג. שזה ממש לא ברור מאליו.

אם עוצרים רגע לחשוב על זה,
ברור לנו שבכובע דו שכבתי נפח הסריגה הוא בעצם של שני כובעים?
וברור לנו שבחרתי לסרוג בחוט גרביים כך שהוא האופציה הדקה ביותר בדוגמה, כך שהוא ייקח לי הכי הרבה עבודה?
וברור לנו (או למי שקרא את פסקת הפתיחה) שאחי ביקש כובע ארוך במיוחד?
יופי. אז לפעם הבאה זה מאוד יעזור אם אעצור רגע לחשוב על זה ;)

בחרתי שניים מהחוטים ה"שווים" שלי – החרדלי הוא Malabrigo sock והתכלת אפרפר הוא Supertwist sock של Nurturing Fibers. מסרגות מס' 3 ושיהיה לי בהצלחה.

התכנית המקורית היתה לשחק עם שניהם בשילובים לא סימטריים, אבל ליצור מצב שחצי כובע יהיה יותר חרדלי וחצי כובע יותר תכלכל. עם התקדמות הסריגה הבנתי שלא יספיק לי החוט התכלכל למה שדמיינתי, אז התקדמתי עם מה שיש, וההבדלים לא יצאו כאלה מובהקים, אבל בסופו של דבר באמת יש צד אחד חרדלי יותר ומבחירת התמונות שלי בדיעבד, מסתבר שהוא המוצלח והמחמיא יותר.

מבחינת מבנה, הכובע פשוט סרוג כסוג של בלון – מתחילים מהקודקוד ומגדילים לקוטר הרצוי ואז סורגים בעיגול סיבובים חלקים. ואז סורגים עוד. ועוד. ועוד. בעצם אחרי שמגיעים לגובה הכובע שרוצים, ממשיכים לסרוג עד שהוא כפול בגובה, ואז מצמצמים וסוגרים את הבלון כך שבעצם יוצרים קודקוד נוסף.

אחרי הסגירה מכניסים את אחד הצדדים לתוך השני, כך שהוא הופך לשכבה הפנימית, ואפשר לחבוש אותו ככה כשהוא "נופל" אחורה, או לקפל את השוליים כדי להצמיד אותו לראש. אני בצד הפחות מקפל כובעים של ההיסטוריה וגם סרגתי כובע ארוך יותר מהמידות במקור (כי זה מה שהלקוח ביקש) אבל אפשר לראות בצילומי הדוגמה של איזולדה איך הוא נראה עם שוליים מקופלים.

זהו. זה לקח לי כמעט כל החורף, אבל המסה הגדולה של הסריגה היא סריגה נטולת מחשבה או מאמץ (לי היו קצת עניינים של החלפות צבעים ובעיקר החלטות לגבי מתי להחליף, אבל זה הכל), וזה יצא כובע ממש שווה – גם Cooly במראה שלו בגלל הטקסטורה העדינה בחוטים הדקים וגם מחמם ממש (כי אלה אמנם שכבות דקות, אבל הן שתי שכבות, של 100% צמר).

וכמובן שלא התאפקתי, וצילמתי ריל טיפשי לאינסטגרם, אז למה שלא תהנו ממנו גם?

יאללה ביי :)

הריל השטותי שצילמתי לכובע –
Billie Eilish•Happier Than Ever

3 מחשבות על “נבר אנדינג כובע

  1. ליאת את קורעת. אני רוצה להיות חברה שלך. והכובע יצא משגע! אני אוהבת הכל בו. את הצבעים, את הגזרה, את הדוגמן…

  2. אין עליך. אחות לתפארת.
    והכובע נהדר!
    עושה חשק לאחד בדיוק כזה (טוב, אולי סגול במקום אפור). אולי אגיע לזה עד החורף הבא… תודה.

להגיב על שחר גדיש לבטל