בובות סרוגות – איך מחברים את זה?

לולי - בובת אמיגורומי סרוגה - עושה עיניים || Amigurumi Spring bunny - OsaEinaim

אז נגיד שסרגנו בובה.
היינו ממש בסדר, עקבנו אחרי ההוראות, ספרנו, סרגנו צפוף, הוספנו מילוי, השארנו חוטים ארוכים לתפירה ויש לנו את כל החלקים. כל שנותר לעשות הוא לחבר את החלקים.

אז זהו, שלפעמים חיבור החלקים של בובה סרוגה לוקח יותר זמן מסריגת החלקים. בכל מקרה, לטעמי החיבור צריך לקחת יותר אנרגיה ותשומת לב, והוא יכול להיות משמעותי יותר מטכניקת הסריגה בהשפעה שלו על רמת התוצאה שמתקבלת.
אז ממש שווה להשקיע בשלב הזה, ורוב העניין לטעמי הוא במיקום החלקים נכון, בסבלנות ובתשומת לב. משם, רוב התפירה יכולה להיעשות גם בלי יותר מדי טכניקות מתוחכמות וגם עם קצת אלתורים.

בשבועות האחרונים צילמתי לתלמידות שלי בקורס הסריגה למתחילות, סרטוני השלמה וסרטוני חזרה על החומר של כל השיעורים בקורס. במסגרת הקורס, אנחנו סורגות בובת ארנבת אמיגורומי, על פי דוגמה חינמית שנקראת Spring bunnies מהבלוג All about ami. זו דוגמה מקסימה, מאוד פשוטה, וטובה ללמידה כבובה ראשונה.

לולי - בובת אמיגורומי סרוגה - עושה עיניים || Amigurumi Spring bunny - OsaEinaim

כדי לעזור לעצמי ולתלמידות, לצלוח את שלב החיבורים, צילמתי סרטון בו אני פשוט מחברת את הבובה כולה, בקצב (האיטי) שלי, תוך כדי שאני מסבירה להן עקרונות בסיסיים לגבי החיבור – מיקום החלקים לפני התפירה, תפירה של חלקים סגורים, ותפירה בתך נסתר יותר במקומות שיבלטו יותר בבובה.

כיוון ששואלים אותי המון על השלב הזה, החלטתי פשוט לפתוח את הסרטון הזה לצפייה, כדי שמי שצריכה תוכל להיעזר בו. חשוב לציין שהוא לא ערוך כ"סרטון הדרכה", אני לא עושה את הדברים בקצב, זה לא מתומצת ומקוצר, אני פשוט מחברת ב"זמן אמת" ומסבירה תוך כדי (והשתדלתי רק להריץ קדימה כמה קטעים שפשוט חזרו על עצמם, כדי קצת לקצר, בכל זאת).

אז מי שרוצה ויודעת איך יכולה פשוט לסרוג את החלקים על פי ההוראות של הדוגמה, ואז ללמוד את העיקרון של החיבורים, מהסרטון (גם לא חייבים לראות את כולו, בואו, פשוט תקפצו לקטעים שאתן צריכות).

גם מי שסרגה או רוצה לסרוג בובה אחרת, יכולה להיעזר בקטעים מהסרטון כדי להבין עקרונות בחיבור בסיסי של חלקי בובות פשוטים לתפירה וחיבור.

כמה הערות:

  • חלקי הארנבת נסרגו על פי הדוגמה Spring bunnies מהבלוג All about ami.
  • לא, אין הדרכה לאיך לסרוג, אין הדרכה לאיך לשים את העיניים ולמלא. יש הדרכה לאיך לחבר את החלקים.
  • סרגתי לפי ההוראות, למעט זה שהחסרתי את הסיבוב האחרון בסריגת הרגליים בדוגמה המקורית.
  • לא התעסקתי באקססוריז של הבובה המקורית -גזרים ופרחים, אבל אין מניעה להוסיף אותם.
  • לא התעסקתי בתפירה של עיטורי הבד כמו בדוגמה המקורית, אבל לכו על זה, הם מאוד יפים למי שאוהב לתפור.
  • לא התעסקתי ברקמת האף/פה כמו בדוגמה המקורית. אני פשוט רקמתי איקס וסגרתי את הסיפור. אפשר להיעזר בשרטוטי ההדרכה בדוגמה המקורית אם רוצים להשקיע יותר באף והפה.
  • כן, אפשר להיעזר בסיכות ארוכות יותר, מחט ארוכה יותר, מחט מעוקלת ועוד, אבל הרעיון שלי היה להדגים עם מה שיש.
  • כן, יש מלא דרכים אחרות שאפשר לעשות בהן את החיבורים. זה בסדר, אני מרשה לכן לחבר איך שאתן רוצות.
  • אני סרגתי וחיברתי את הבובה בחוט שנקרא סופר סופט של חב' הימלאיה. אפשר לסרוג בחוטים אחרים. כל אחת ומה שהיא מעדיפה, ובאיזה חוט שבא לה. הכל בסדר.

וההערה הכי חשובה – הכותבת, המדריכה והמחברת שונאת שונאת שונאת לחבר בובות. אני לא חושבת שזה ממש עבר בווייב של הסרטון, אז אני מבקשת שתעריכו את זה מאוד שישבתי לצלם אותו ככה – חף מקללות וקיטורים ;)

יאללה, תהנו!
עד כמה שאפשר להנות מהדבר הזה, כן? ;)

הבובות האחרונות שלי

איכשהו יצא לאחרונה, שבין דבר לדבר סרגתי כמה בובות. ואני הרי, לא אוהבת לסרוג בובות. כן, אבל, ככה יצא.

אני יודעת שלא כולן עוקבות ברשתות החברתיות, אז החלטתי לכתוב עליהן קצת גם כאן, מן סיכום כזה, שיהיה. ורובן גם ממש לא מסובכות ולא דורשות איזו מומחיות לבובות, אז בכלל… סבבה?
סבבה.

שושיק מיי לאב

חוט Rabbit של חב' Etrofil || הוראות חינמיות באנגלית בבלוג Craft passion ||

הראשונה היתה שושיק. זה היה כבר בפסח כשאני חושבת על זה. פשש… איך שהזמן טס.

שושיק היא בובת ציפור פרוותית לפי דוגמה ורעיון מהבלוג Craft passion. בגדול, סורגים כדור מחוט פרוותי, עם סיבוב נוסף שנותן שפיץ קטן למעלה (לא חייבים). וכן, יש גם כנפיים, ורגליים, אבל גיליתי במתנות שלי לפסח, שגם אם תסרגו רק כדור עם עיניים, זה יעבוד במקרה הזה.

ואין ספק שהעיניים הן הדבר הכי מוצלח בה – אם תעקבו אחרי ההוראות במקור, יש הסבר על הצמדת העיניים הבטיחותיות עם עיגול לבד לבן סביבן, ואז ליבוד במחט של שוליי עיגולי הלבד, כדי לעצב את העיניים, לעגל אותן, ולתת להן קצת תחושת תלת מימד. ככה, רק לאט >>

אחרי שושיק האם, שנשארה אצלי, סרגתי בחג סדרה של עוד 5 ציפורים לאחים ולאחיינים שלי, ועשה רושם שזו אחלה מתנה בכל גיל.

גם הרעיון של Craft passion להוסיף לעיניים ריסים מריסים מלאכותיים אמיתיים הוא רעיון מעולה! קצת התעסקות אם הם לא מתאימים כמו שהם, אבל משדרג בטירוף (למרות שאפשר לראות שלכל האחים של שושיק לא הספקתי להוסיף ריסים, והם עדיין יצאו סבבה).

הקיקלופית

חוט Dolphin baby של הימלאיה || הוראות חינמיות באנגלית באתר Amiguroom Toys ||

זה לא קורה הרבה, אבל הקיקלופית הזאת ממש קרצה לי בפינטרסט. בעיקר קסם לי הרעיון שהיא מהירה וחמודה ובלי הרבה עניינים. מסתבר שזה עובד עלי. ביום של מנוחה בין פרוייקטים סרגתי לי אותה משאריות ורודות… והנה.

חוטי קטיפה עושים את הכל מהיר יותר, וגדול יותר – כל מי שפוגש אותה מופתע מכמה היא גדולה במציאות, אז נציין גם שהיא בסביבות ה- 20 ס"מ גובה.

אני ויתרתי על השיניים, כי איכשהו הן לא החמיאו לאחת שלי, אבל אני חושבת שכדאי לנסות ולבדוק תמיד מה מתאים לבובה שיוצאת לכן, כי לא משנה כמה נתאמץ, כל בובה יוצאת קצת אחרת… ומזכירה לכן לא לחפף ולמהר בענייני רקמה – גם אם לוקח לכן יותר זמן לרקום את הפה הזה מכל זמן סריגת הבובה, זה ההבדל בין מפלצת חיננית וחמודה, לסתם מפלצת.

דּוּבָּה

חוט Dolphin baby של הימלאיה לגוף || Stone washed של Scheepjes לשמלה || ובמבוק של הימלאיה לרקמה ||
הוראות לרכישה באנגלית, גרמנית, ספרדית ועוד כמה שפות, של One & Two company ||

והאחרונה היא דּוּבָּה. והיא כבר מושקעת, כי לא היתה לי ברירה…

אני עוקבת הרבה זמן אחרי Carolina Guzman מ- One & Two company, שכותבת דוגמאות בעיקר לסריגת בובות, שכמה מהן ממש מוצלחות בעיני. בדר"כ אני משדלת את התלמידות שלי לסרוג אותן, כדי שלא אצטרך להתאמץ ;) הפעם הדובות שלה שברו אותי. כן כן, למרות שידעתי מראש שיש אף ועיניים לרקום (משהו שאני ממש משתדלת לא להיקלע אליו), ולמרות שברור שהדבר המקסים ביותר בה, זו הרקמה על השמלה (שהופכת את הכל לפרוייקט מטורף), איכשהו, שכנעתי את עצמי שאולי אוותר על הרקמה על השמלה וזה יעבור מהר ובקלות. זה לא קרה.

אז הסריגה של גוף הבובה היא ממש ממש ממש מהירה. שוב, סריגה בחוט קטיפה נותנת תוצאות מאוד מהירות. רוב העבודה היא בהתעסקות בעיצוב הפנים והרקמה שלהם, ובסוף, חד משמעית, רוב זמן העבודה במקרה שלי היה על רקמת השמלה.

כנראה בגלל ענייני מתח סריגה שלי, גם יצא שהשמלה שסרגתי בניסיון הראשון (לפני הרקמה!) היתה קטנה מדי על הדובית שלי. אז שימו לב – כשאתן מתחילות לסרוג את השמלה, הקפידו לבדוק אחרי כמה סיבובים ראשונים שהיא מצליחה להתלבש על הצוואר של הבובה שסרגתן. לא כמוני, שלקחתי איתי רק את החוט לשמלה, וסרגתי את כולה בלי שהבובה היתה לידי, מה שגרר פרימה וסריגה מחדש תוך הגדלה ביחס להוראות המקוריות, וחבל.

לאחרונה עם כל ענייני הטיק טוק והרילס, אני גם משתדלת לצלם תהליכי עבודה, בניגוד לאינסטינקט שלי של להדחיק אותם. בדר"כ בסופו של דבר הם מגיעים אליכן כשהם מנוגנים במהירות של בערך פי עשר מהמציאות, אז למי שצופה בהם זה נראה מהיר וקל, אבל אצלי בקבצים נשאר תמיד הקובץ המקורי, שמראה בדיוק כמה זמן זה לקח לי באמת. והסתכלות על אורך הסרטונים האלה יכולה להיות די טראומטית .


אז הנה בהיילייטס באינסטגרם, אפשר בין השאר לראות ממש ממש מהר גם את שלבי הריקמה.

זהו.
בדיעבד, אני חושבת שדווקא הייתי מעדיפה את הגרסה בעיניים פקוחות, וההברקה המוצלחת (מההוראות) היא הפפיון מסרט תחרה מוכן, וצריך לקחת בחשבון שבלי חיזוקים הרגליים שלה מתאימות יותר לגרסה ישנונית ושוכבת מלגרסה עומדת, וכן, מי שרוצה יכולה לסרוג לה תחתונים, או להאריך את השמלה – כל אחת יכולה לבחור איך היא רוצה להתלבש.

זהו. נראה לי שזהו.

מקווה שאצליח להספיק ולכתוב שוב כבר בקרוב, עם ענייני הוראות לתיקים האחרונים שסרגתי לי. אבל, נראה כמה אספיק, כי בין סדנה לסדנה יש מן תחושה כזו, שאולי כדאי להתרכז בלהכין כבר פרוייקט לסגר #4, לא?
הממ… יאללה, בריאות וסריגה טובה ;)
ליאת.

סוסיק


אז ככה, אני לא אוהבת לסרוג בובות. ובדר"כ, אני גם לא סורגת בובות.

את שלב סריגת בובות האמיגורומי שלי סיימתי לפני איזה שבע שנים אם להתעקש ולספור. חמודות חמודות, אבל 3, 4, 5 בובות ויאללה. מיצינו.

אבל הבעיה עכשיו, היא שיש לי תלמידות (נורא הקטע הזה). לא משנה כמה אני מאיימת עליהן, הן מתעקשות לסרוג בובות. והמצב ממש מידרדר. הודעתי להן שביום בו תיסרג כאן בובה בחוטי קטיפה אני פורשת. בינתיים זה עובד ;)

הכי נורא זה שמדי פעם נסרגות פה בובות ממש חמודות, ואני שוכחת שאני שונאת לסרוג בובות ופתאום בא לי לסרוג בובה לא עלינו. כשאני חושבת על זה עכשיו, כנראה שבדר"כ זה באזור היומולדת של האחיין שלי. גם בשנה שעברה התחלתי לסרוג לו בובה, וכך נוסף גם ראש של חמור לבית הקברות לבובות שלי.

השנה זו היתה חד הקרן של שני, שהדיחה אותי להתחיל ולסרוג לו שוב בובה ליומולדת. על אותה דוגמה החלטתי לסרוג לו סוס, כי הוא אוהב סוסים וטרקטורים, וכי אני לא אדרדר לסריגת טרקטור, וכי הנחיריים של הסוס הזה ממש חמודים.

כבר הזכרתי שאני לא אוהבת לסרוג בובות??

למה? אני חושבת שזה גם בגלל שאני לא ממש טובה בזה, ואני לא אוהבת לעשות דברים שאני לא טובה בהם, וגם בגלל שאני לא אוהבת להתמודד עם סופים. בסריגת בובות כל שלב סריגת החלקים הוא משעמם אבל זורם, ואז, כשאתה חושב שסיימת, מגיע שלב האימה של חיבור החלקים של הבובה, ושיא השיאים – ריקמת תווי הפנים!
זה השלב שבדר"כ שובר אותי סופית. פשוט אין בי יותר כוחות נפשיים…

אז לכל סורגות הבובות המתחילות, או אלה שחושבות על להתחיל ולסרוג בובה, בתור אחת שלא סורגת בובות – כמה עצות לי:

1. תתחילו מבובה פשוטה יחסית, ואם אפשר קטנה יחסית. אנחנו לא רוצים שתתייאשו אחרי איבר אחד ותפתחו אגף איברי בובות במגירת העבודות המותחלות שלכם (הממ… יש לי איפשהו רגל של בובה, עם נעל וגרב פסים שמסתובבת כאן במגירות עד היום ומחפשת לעצמה גוף).

מה זה פשוטה? לא יותר משמונה חלקים סה"כ, מק-סי-מום! (ראש, גוף, 2 ידיים, 2 רגליים, 2 אזניים), ורצוי שכל החלקים בה מתחילים מסריגה בעיגול (כמה חצאי עמודים סרוגים לטבעת קסם או עין שרשרת והמשך בספירלה).
הדוגמה הקטנה, חמודה ופשוטה שאני הכי אוהבת היא זאת. עד כמה אני אוהבת אותה? יש לי במגירות את כל החלקים סרוגים וממולאים כבר כמה שנים… אולי יום אחד אני אחבר אותם.

אה, ובלי שיער אם אפשר.

2. תכינו את עצמכם לזה שרוב העבודה המשמעותית, היא אחרי הסריגה. כן, צריך לסרוג את החלקים, ושלא יהיו חורים, ולמלא כמו שצריך וכאלה, אבל לטעמי הדבר הכי חשוב באיך הבובה תיראה הוא החיבור של החלקים והרקמה של תווי הפנים. זה ההבדל בין בובה עקומה במקרה הטוב (ומפחידה במקרה הרע), לבין אחלה בובה.

תבינו שאתם צריכים להקדיש זמן ומחשבה למיקום החיבורים, ואם צריך אז גם זמן לפרום ולחבר מחדש (לא, לא להשאיר אותה מוטציה עם יד שיוצאת מהפופיק!).

ותבינו שאתם צריכים אפילו יותר זמן ומחשבה לבחירת תווי הפנים, מיקום תווי הפנים, והביצוע שלהם. אני רואה בובות סרוגות שתווי הפנים שלהן כה מפחידים, שזאת פשוט תהיה טראומה לכל החיים לילד שיקבל אותן (גם מבוגר היה נשרט לכל החיים מלפגוש את הבובות האלה בחושך…).

3. אם אין לנו כישרון מיוחד לעיצוב בובות (או שאנחנו עדיין לא יודעים אם יש לנו כישרון כזה), רצוי לבחור הוראות שכתובות בצורה מפורטת. כן, זה נכון שבעיקרון לסריגת כל החלקים בבובה מי שיודע לקרוא הוראות בסיסיות יוכל להבין גם הוראות בסוואהילית, אבל לטעמי, הוראות שיש בהן פרטים לגבי מיקום חיבורי החלקים (= לחבר את האזניים אל סיבוב X בראש, כשביניהן Y חצאי עמודים…), מיקום העיניים, מתי להתחיל ולמלא כל חלק, וכל מיני כאלה, בדר"כ יתנו תוצאה קרובה בהרבה לתמונה שאתם רואים בדוגמה, ויפחיתו את הסיכוי לילדים עם סיוטים בלילות…

וכל זה כשאני מתאפקת לא לכתוב לכם פשוט לא לסרוג בובות ;)

אז את סוסיק סרגתי מהדוגמה Horse Piem של Kristel Droog מ- MyKrissieDolls. דוגמה בסיסית באנגלית ובתשלום, שאפשר לסרוג איתה סוס, זברה, או חד קרן, ממש חמודים.

כמו רוב ההוראות ההולנדיות במקור שנתקלתי בהן עד היום, הן הוראות מאוד מפורטות, שכל ניסיון שלי לחרוג מהן הסתבר בדיעבד כטעות.
מה הבעיה לעשות בדיוק מה שכתוב ליאת??

היתרון החד משמעי של הדוגמה, הוא שלא רוקמים כלום!!!!!!!

החיסרון החד משמעי של הדוגמה הוא רעמת השיער. מעבר לזה שיש כאן המון עבודה, לאנשים כמוני עם כישורי ספרות קלושים עד לא קיימים, זה יכול לגרום לכך שהם יחברו את השיער ואז יבינו שהם צריכים להסיר את השיער ולהתחיל לחבר אותו מחדש, מה שיכול לגרום להם קצת לאבד את הרצון לחיות, ובעיקר לצלם סרטונים מפגרים באמצע הלילה…

ואז, בניסיון השני, מרוב פחד לספר אותו יותר מידי, יצא להם סוס עם תספורת של זמר בי ג'יז רוסי (תודו שזה מה שיצא)…

אבל מה, אחרי שאת מבלה כל כך הרבה זמן עם היצור הזה (משלב חיבור העיניים אני בדר"כ מתחילה לדבר איתו), וכל כך הרבה זמן עם הניסיונות לעצב לו את השיער (ערכת העיצוב שלי כללה שפריצר קטן של מים, מברשת שיניים, מחט ומספריים), את לומדת לקבל אותו כמו שהוא…

זהו. אז לכו לסרוג בובות. או אל תלכו לסרוג בובות. אני מקבלת גם אתכם כמו שאתם.
יש המון המון המון הוראות ברשת, חלקן גם מתורגמות לעברית, ורובן חינמיות לגמרי…

רק בקשה אחת – אם יצאה לכם בובה מפחידה, נסו לשפר אותה, או שפשוט תתחילו אחת חדשה.
אני מתחננת.

למען הילדים של כולנו.
;)