שמיכת ריבועי שמש #2

אז מה העניינים ואיך עבר עליכם החג?

אותי סוף החג הזה קצת מדכא, לכן המשימה להיום היא לכתוב פוסט חיובי. ב-הצ-ל-חה (:

IMG_8820

אז הדבר החיובי והמרכזי בפוסט הזה הוא מעיין, שנולד וקיבל שמיכה בדוגמאת ריבועי שמש שסרגתי לו. שמיכה שלמה, ואפילו מהממת. בחיי. אני עדיין בשוק (:

שגית, אחת מחברותיי הטובות ביותר, ילדה בשעה טובה את בנה הבכור, הידוע בכינויו מעיין המהמם (5555555555555555), שכמו שאתם רואים, מתרגל כבר מעכשיו שינה בפוזות של חתיך…

IMG_8822

עקב העיסוק שלי בייצור בגדי תינוקות, אני לאחרונה נוטה להתייחס לדברים שכאלה בקלות ראש, ולא להתכונן מראש, כיוון שאני יודעת שאני יכולה לייצר מתנות במהירות יחסית, כי אני סגורה על הדברים מראש. הפעם, כיוון שהלידה היתה כבר לקראת האביב, וכיוון שהתייחסתי לאירוע בחגיגיות, החלטתי שאני אסרוג שמיכת תינוק וכזו שאולי תתאים גם לחורף הבא.

החלטתי גם שהיא תהיה מהממת.

IMG_8835

היה לי צמר מסוג Dora, שהוא אקרילן דק ורך מהרגיל, בגוונים שמנת, תכלת ובז' (שהוא בז' כהה יחסית). חשבתי ששמיכת תינוק היא רעיון מצויין ועקב העיסוק הרב שלי בסריגה לאחרונה, הרגשתי שזה משהו שאני יכולה לתקתק די מהר (שימו לב, לא צירפתי בסוגריים שום הערה צינית בתגובה לעניין. זהו פוסט חיובי!).

לא התחלתי מראש. חיכיתי שיוולד, בריא ושלם ואז נראה. ואכן,  יום בהיר אחד, כמה ימים לאחר התאריך המיועד, בעודי מחליפה הודעות עם אמא שלו על מתי אני אבוא לבקר אותה, ובעודנו מתערבות אם אספיק לתפוס אותה לפני הלידה, היא שלחה לי הודעה שירדו לה המים, אז ביי.

ניצחתי בהתערבות.

אני לא אלאה אתכם כאן בהשתפכויות, רק אציין שההודעה הזאת מאוד שימחה וריגשה אותי (ולא, לא בגלל שניצחתי). אחרי לילה של מתח, הגיעו התמונות של מעיין המהמם והשמחה גדולה (:

IMG_8827

אז התיישבתי והתחלתי להרביץ ריבועים.  כהרגלי, שכחתי את מסקנותיי בעניין שמיכות הריבועים מהפוסט הקודם בעניין (שהיה לפני יותר משנתיים וחצי – עובדה מטלטלת בעיני אבל לא ניכנס לזה כי זה פוסט חיובי) וסרגתי את הריבועים רק עד שלב העיגול, שזה אומר את שלוש השורות הראשונות, מתוך מחשבה שאני אעשה את חיבור הריבועים תוך סריגה של השורה האחרונה.  צברתי לי כמה עיגולים, ואז התפנתי לבדוק איזה גודל שמיכה אני רוצה וכמה ריבועים אני בעצם צריכה. תוצאות החישוב היו מזעזעות.

IMG_8829

לא התייאשתי.  אחרי שבת של מרתון כל פרקי העונה הראשונה של "בית הקלפים"  ובהמשך עוד אי אילו פרקים בתפזורת של כמה סדרות אחרות, יש שמיכה. שלמה. ומהממת.

בגלל הקשיים בדרך (להגיד שהיו קשיים זה בחיוביות – עשינו את הדרך ועברנו אותה למרות הקשיים!), ברגע שסיימתי את השמיכה רק רציתי כבר לתת אותה, כדי שיספיקו להנות ממנה לפני הקיץ. במעמד המסירה, מצאתי את עצמי משתהה ולא מצליחה ללכת משם. רק כששגית שאלה אם לא קשה לי להיפרד מהשמיכה הזאת, הבנתי שקשה לי…

IMG_8830

אז מה היה לנו?

חוט: Dora.  שני כדורים בצבע שמנת, כדור תכלת וכדור בז'.

מסרגה: 4.00mm

מידות סופיות: בערך 70×80 ס"מ.

דוגמא: Sunburst Granny Square. המקור כאן. והתרגום שלי בסוף הפוסט הזה. אני סרגתי רק 4 שורות ראשונות, כשבשורה האחרונה סרגתי במקום עמודים קצרים, עמודים קצרים מאורכים (Extended HDC). בשמיכה שלי נסרגו 56 ריבועים.

חיבור הריבועים: בתפירה לאורך העיניים.

IMG_8834

גבול השמיכה: שורה אחת של עמודים קצרים בשמנת, ושורה אחת של עמודים בתכלת. בשתי שורות הגבול שיחקתי עם הגבהים בנקודות החיבור בין הריבועים, כדי להגביה אותן וליצור גבול ישר יותר. זה אומר שבנקודות בהן יש שקיעה, סרגתי תכים גבוהים יותר מעמוד קצר/עמוד.

IMG_8833

המלצות המערכת: 1 – לבדוק כמה ריבועים אתם צריכים מראש. 2 – לעשות בלוקינג לריבועים לפני שמחברים אותם, אם אפשר על לוח עם סרגלים למדידה.

עד כאן להפעם ולילה טוב ♥

IMG_8823

מהרי נא

לא נעים לי להודיע לכם, אבל תיכף נגמר החורף. כל מחפשי דוגמאות הסריגה – אתם באיחור מטורף… (:

(למחפשי הדוגמאות החובבים מבינכם, שבאמת הגיעו לכאן כי הם מחפשים משהו לסרוג עכשיו, אגלה שאספני דוגמאות כפייתיים, [כמוני בתקופות מסויימות של חיי], לא ממש מתחשבים בעונות השנה או במתי הם יסרגו את הדוגמא שהם מצאו. הם פשוט מחפשים ללא לאות. אני בטוחה שחלקם גם משקיעים יותר זמן בתחביב החיפוש מאשר בתחביב הסריגה בפועל, והחבר'ה שאני מדברת עליהם, יודעים על מה אני מדברת…).

אז ככה. בניסיונותיי האחרונים, רציתי משהו פשוט, ואם אפשר שיצא יפה.

יצא פונצ'ו קטנטן ומפוספס. אין בו שום שום שום דבר מיוחד. עמודים. כולו. אני חושבת שרוב העניין פה הוא שילובי הצבעים – ואת שילוב הצבעים הזה אני ממש אוהבת.

השתמשתי במסרגות 4.5mm והחוטים הם ג'מבו של ויטלגו (השמנת), וורוד וירקרק מצמר שנקרא Angel של Shani wool, שזה אקרילן, זול יחסית ונעים מאוד ביחס למחיר. חייבת להודות שעד היום תמיד הצמר הזה הקסים אותי בחנות, עם הנעימות שלו והצבעים, ואז כשאני מגיעה הביתה אני מבינה שהגוונים שלו לא ממש מסתדרים לי עם כלום, אבל אני לא נורמלית בענייני צבעים, אז אולי כדאי שכל אחד ינסה בעצמו. הפעם, לשם שינוי, הצלחתי לשלב אותם בשילוב שמשמח את ליבי…

אני מעריכה שהגודל מתאים לסביבות גיל חצי שנה עד שנה בערך, יכול להיות גם קצת יותר. בכל מקרה, אין בעיה להתאים את המידה, צריך רק להגדיל את מס' עיני השרשרת ממנו מתחילים. גם אם הפתח לראש גדול מידי, אפשר להשחיל צמה או שרוך לקשירה וזה פותר את העניין).

התחלתי ב- 44 עיני שרשרת (אפשר להגדיל לגודל הרצוי בהגדלת מס' העיניים בכפולות של 4). סוגרים בעין שטוחה ליצירת טבעת (כן, להיזהר לא לסובב את שרשרת העיניים, שיצא יפה).

סיבוב 1: 3 עיני שרשרת (במקום עמ' ראשון) ואז עוד שני עמודים לתוך עין המוצא (יצירת "פינת הגדלה" של 3 עמודים מתוך אותה עין)  [10 עמודים. 3 עמודים לתוך העין הבאה (פינת הגדלה)]3x פעמים, 10 עמודים וסגירה בעין שטוחה לעין העליונה בעמ' הראשון בסיבוב (אם מחליפים צבעים, במשיכת החוט לעין השטוחה, מחברים את צבע הצמר הבא ומהדקים היטב את החוט הקודם).

סיבוב 2: עין שטוחה לתוך העמ' הבא, 3 עיני שרשרת (במקום עמוד ראשון), 2 עמודים לתוך אותה עין (יצירת פינת הגדלה) [ממשיכים בעמודים, עד שמגיעים לעמוד האמצעי בפינת ההגדלה הבאה מהסיבוב הקודם. לתוכו סורגים 3 עמודים (פינת הגדלה)]3x פעמים, ממשיכים בעמודים עד סוף השורה (כולל לתוך העין השטוחה איתה התחלנו את הסיבוב), סגירה בעין שטוחה לתוך העין העליונה בעמ' הראשון בסיבוב (שוב, אם מחליפים צבעים, במשיכת החוט לעין השטוחה מחברים את צבע הצמר הבא ומהדקים את החוט הקודם).

סיבוב 3 עד 13: חזרה על סיבוב 2.

וזה הכל.

תוספות אפשריות: כאמור, תמיד אפשר להוסיף שרוך ולהשחיל לתוך שורת העמודים הראשונה, או להשקיע יותר ולהוסיף מעל השורה הראשונה שורה של [חצי עמוד, עין שרשרת, דילוג על העין הבאה] וכך הלאה לאורך כל הסיבוב, כדי ליצור פתחים דרכם אפשר יהיה להשחיל את השרוך.

עוד תוספת אפשרית היא השוונצים, שגם מוסיפים לאורך ותורמים רבות לאיך שהפונצ'ו "יושב" כי המשקל שלהם מושך אותו קצת למטה.

וכמובן, אם יש לכם איזה פרח מוכן (כמו שבמקרה היה לי במקרה הזה) תמיד טוב להוסיף גם אותו [וכמו שאפשר לראות בצילומים, גם עד לשלב הצילומים לא הצלחתי להחליט איפה אני מעדיפה לחבר את הפרח, אז פשוט רק הנחתי אותו שם לצורך הצילום (-:  ].

חשוב לציין שאפשר לא להחליף צבעים. בכל מקרה, למחליפי הצבעים מבינכם, גם כאן העדפתי לגרור את החוטים ולא לחתוך את החוט ולהסתיר אחר כך קצוות עד יום מותי. במקרה כזה הצד הפנימי של התפר יראה ככה:

ושאלת סקר קצרה לסיום – לזעטוטים בנים, שאינם סינים, יפנים או מקסיקנים – האם זה לגיטימי להלביש פונצ'ו? (:

יאללה, קדימה לעבודה,

ובהצלחה!

ניסיונות

עוד מהנעשה במטבחי לאחרונה – ניסיתי לשפצר מבנה בסיסי של סוודר/אפודה מבית "בלה במבינה" (שהסברים בעברית עבורה אפשר למצוא כאן), לאפודה סגורה עם אופציה להגדלת פתח הראש להלבשה נוחה, כדי שיהיה פרקטי לקטנטנים. זה מה שיצא בינתיים.

בעיקרון מה שעשיתי זה משהו כמו בלה פתוחה, כשהפתח הוא בפינת ההגדלה. אחרי כמה שורות חיברתי את הפתח והמשכתי בסריגה סגורה – הלוך ושוב. הכל בעמודים קצרים, כרגיל…

הסיומת גם היא של עמודים קצרים , כשבזוית החיבור הוספתי לולאות לכפתורים, וסרגתי כפתורים קטנים.

הניסיון הראשון הוא בגרסה הסגלגלה, מאוד חמודה אבל בדיעבד קצת קצרה מידי. בגרסה הורדרדה הוספתי קצת אורך.

אין הוראות מדוייקות עדיין, כי אני עדיין לא לגמרי מרוצה (: הן קצת עקומות בעיני. מבטיחה לשפץ ולהסביר…

עד כאן תכניתנו להפעם!

להתראות בשמחות (:

ליאת

מתנה להילי

טוב, אני בפיגור נוראי, הצטברו פה מלא דברים שלא הראתי לכם… אז נפתח בסדרה קצרה של פוסטים קצרים ולעניין – מה עשיתי בזמן האחרון…

הראשונה היא הילי, שנולדה לפני חודש וקצת. מיהרתי לסרוג לה סט קטנטן, מחוטים דקים יחסית ולא חמים, כדי שהיא תספיק עוד ללבוש אותו. הצלחתי אפילו למסור אותו – בהתחשב בזה שזה החלק שלוקח לי בדרך כלל חודשים להגיע אליו, זה מרשים. למזלי היא כל כך קטנטונת, שיש אפילו סיכוי שזה יתאים לה.

איך עושים? > הוראות לאפודת המעטפת מכאן, ורכישת ההוראות לנעלולים המפורסמים מכאן .

החוט בגוון שמנת הוא Adlyne, הגוון הסגלגל הוא איזה חוט אקרילן דק יחסית שהסתובב לי בבית… מרוב התלהבות, השקעתי ועשיתי גם בלוקינג, שזה עשה את הנעליים כל כך חמודות, שאפשר להתעלף (איך? מיליתי אותן עד שהצורה מצאה חן בעיני, קיבעתי עם סיכות למזרן, השפרצתי מים מזוקקים וחיכיתי שיתיבשו ברוח…).

עוד סממן להתלהבות מצידי – ארזתי בצלופן. לא יצא משהו (וצילמתי באוטו, במושב לידי, תיעוד בלייב, רגע לפני שהמתנה נמסרת), וזה גרם לי להעריך יותר את הבנות בחנויות למתנות שאורזות בצלופן ביציאה מהחנות בהסטריית הקניות לפני החגים – תמיד יוצא להן קצת מכוער ותמיד אני קצת לא מרוצה. אני צריכה ללמוד להיות סלחנית יותר.

ועדכון קצר מזירת הפלייסטיישן– לכל המתעניינים – עברנו לשחק כדורגל. מאשת לוחם הפכתי לאשת כדורגלן, מה שבהיקש לוגי קצר הפך אותי לדוגמנית! (;

ועד פוסט העדכון הבא שתיכף יגיע – שבוע טוב שיהיה!

אפודת מעטפת קטנטונת

מהדברים שעשיתי לאחרונה, ולא הספקתי להראות…

 

לא יודעת איך לקרוא לזה, עליונית לתינוק? אפודה פתוחה? בהוראות הגדירו את זה כ- "מעטפת"… אז בקיצור, אפודת מעטפת קטנטונת וחמודה (:

את ההוראות אפשר למצוא כאן. כמו שאתם יכולים לראות, התמונה שם כל כך מצ'וקמקת, שאם הייתי נתקלת בהן סתם כך אין מצב שהייתי מנסה לעשות איתן משהו. פשוט נתקלתי בביצוע מוצלח יותר שלהן, בבלוג השוודי הזה, שהוביל אותי אליהן…

עשיתי ניסיון מהיר, שיצא מוצלח להפליא לטעמי (חייבת לציין שלא הצלחתי להשקיע בצילום הפעם והתמונות לא מתקרבות לחמידות של המציאות). התחלתי בגרסה ה"גדולה" יותר (Newborn), של ה- 49 עיניים. הגודל הסופי יצא רוחב חזה 20 ס"מ וגובה 22 ס"מ (תתפלאו, אבל יש אבודי מידות כמוני שהנתון הזה דווקא יעניין אותם…).

סרגתי בחוט הראשון שהיה בסביבה, שהוא אקרילן (כמובן) די עבה, ונורא אדום… בדיעבד, אני כל כך מאושרת מהשילוב אדום – תכלת הזה, שאולי אני אדבק בשיטה של לקחת את החוט הכי קרוב אלי, כי יכול להיות שהתוצאות טובות יותר מההתלבטויות והחפירות שלי עם עצמי בהתאמות צבעים כשאני משתדלת. מה שבטוח, הן מהירות יותר.

הדוגמא נסרגת, בדומה לבלה במבינה שאלונה תרגמה ושיכללה, מלמעלה למטה, ועכשיו כשאני חושבת על זה, בטח יש איזו דוגמא כזאת בין הדוגמאות של הבלה… זו בעצם בלה פתוחה בדוגמאת מעטפת, שנסרגת בעמודים קצרים במקום בעמודים (שאני תמיד מעדיפה. בכלל בחיים, כל דבר שמאריך לי את הדרך, אני מעדיפה אותו…).

ברור שאני לא יכולה סתם לסרוג לפי ההוראות (:

האינטרפרטציה (יש שני ר' במילה הזאת? הוורד משלים לי לבד. ברימון לימדו אותי שאומרים אינטרפטציה, אבל אולי שפות זה לא הצד החזק שלהם) שלי היא בפס הסיומת והסגירה. בדוגמא המקורית היא כותבת לסרוג מסביב דוגמא של חצי עמוד – ע' שרשרת – חצי עמוד – ע' שרשרת… אני בחרתי בעמודים קצרים אחד אחרי השני. שוב, גם החוט בצבע תכלת הוא יחסית עבה, אז זה יצא מתאים יותר. וכמו שאפשר לראות סרגתי את פס הסיומת גם בקצות השרוולים.

את הסגירות עשיתי בכפתורים סרוגים תפוסים בלולאות – ברצף סריגת פס הסיומת מסביב, כשהגעתי לנקודות הרצויות (ואל תשאלו אותי מה הן, ניסיתי כמה וכמה פעמים עד שזה נראה לי, וזה גם תלוי מאוד בכפתורים) פשוט סרגתי 10 עיני שרשרת וסגרתי ללולאה עם עמוד קצר נוסף באותה עין ממנה יצאתי. הכי פשוט שיש.

השחזור מעלה שהכפתורים נסרגו מ- 6 חצאי עמודים לתוך טבעת (הכי טוב טבעת קסם), שורה שניה של 2 חצאי עמ' בכל עין, שורה שלישית של (חצי עמ' – 2 חצאי עמ'), ואז הקטנתי – בשורות רביעית וחמישית סרגתי יחד כל שני חצאי עמ', עד שהכפתור פשוט נסגר לכדור קטן. מוחצים אותו והא לכם כפתור.

חייבת לציין שבהתייעצות עם ע' (אליה שלחתי מיד תמונות להתרשמות) עלה כי עדיף או ליצור רצועות לקשירה (כמו בדוגמא המקורית), או כפתורים רגילים, או פשוט במקום כפתור תלת ממדי ליצור פרח, או עיגול שטוח, גם הם יספיקו כדי לתפוס את הלולאות, אבל לא יפריעו במידה והעולל ישן על הבטן, כי זה יכול ממש להעיק (למרות שזה נראה נפלא…).

זה הכל להפעם, עוד מעט הוראות ותמונות לשאל של זוהר ולפונצ'ו של אלה, כל אחת והיומולדת שלה. התאריכים כבר עברו, המתנות כבר מוכנות וארוזות, אבל עדיין לא הספקתי לחלק אותן, לכן גם אתם תצטרכו לחכות בסבלנות לתמונות, לחוויות ולהוראות… שלא נהרוס את ההפתעות!

חיבוקים ונשיקות (:

נעליים קטנות ליהלי ושירה

ילדים זה שמחה. והם בכל מקום לאחרונה… (:

ל- ע', חברה טובה ושותפה לדרך ארוכה, נולדו תאומים. בן ובת. יהלי ושירה.

חודשים מראש נערכתי לעניין. תכננתי תכניות, עשיתי נסיונות. מי שמתמיד וקורא כאן, יודע שזה לא ממש משנה. הגעתי עם המתנות באיחור של חודשיים, וגם זה אחרי שישבתי בלילה להסתיר את החוטים האחרונים.

כזאת אני. לא נלחמת בזה יותר.

                                       

בסופו של דבר הבאתי סטים של נעליים וכובעים (כשיש סיכוי שהכובעים יתאימו קצת בהמשך, למרות שהשתדלתי שהמידה תתאים…).

מהנעליים נרשמה התלהבות רבה יותר (לפחות מצד ההורים) ובין השאר דיברנו על זה שהייתי רוצה לנסות ולמכור מוצרים סרוגים ולהשקיע בזה זמן וכוח.

אקדים ואומר על הדינמיקה ביני לבין ע' – אני זאת שתמיד מתמהמהת, שלא מצליחה לזוז בקצב הרצוי, שצריכה עוד לעבוד על הדברים, שעדיין לא מוכנה, שכמעט.

ע' מעודדת, דוחפת. עושה. מזכירה. מניעה.

בשבע בבוקר למחרת (יום שישי! לא עובדים! ישנים!) קיבלתי הודעת SMS.

עוד לפני שפתחתי את ההודעה חייכתי לעצמי. ידעתי איזו הודעה זו תהיה – מעודדת, דוחפת, עושה, מזכירה, מניעה.

וכך היה – "הנעליים מהממות, כמה כאלה את יכולה לסרוג, נלך למכור במקום X, מה עם אפודות. כדאי מסוג כזה וכזה" ועוד ועוד.

כך אנחנו ממשיכות. חלפו מאז שבועיים, אני עוד עובדת על מציאת האפודה האולטימטיבית, כרגיל (ועל זה יגיעו פרטים בהמשך). נראה כמה זמן זה עוד יקח לי (: בטח כשיש לי על הראש עוד להחודש מתנות יומולדת לזהר ולבנה הקט ומתנת יומולדת 3 לאלה, אחייניתי האהובה מכל. ♥

אבל אני בטוחה שזה בסוף יקרה. ובגדול!

 ♥ ♥ ♥ ♥ ♥

  

ופרטים לסורגים:
(ואינני אשת בשורות לגבי ההוראות)

את ההוראות לנעליים רכשתי כאן.

הבשורה הטובה למי שסורגת בשתיים, היא שזאת גירסת מסרגה אחת לדגם חינמי שנסרג בשתיים ואת הוראותיו החינמיות ביותר אפשר למצוא כאן. אני חייבת לציין שלטעמי האישי ביותר, הנעליים האלה הרבה יותר יפות ועדינות בשתי מסרגות (הגירסה החינמית), פשוט הסיכוי שלי להגיע לסריגת הנעל השניה בשתי מסרגות הוא אפסי (באמת עשיתי ניסיון עוד כשאלה נולדה – סרגתי נעל אחת מהממת בשתי מסרגות והתייאשתי).

את ההוראות לכובע רכשתי כאן. אני מתה עליו וכבר סרגתי כמה כאלה (גם לעצמי).

את ההוראות שלי לפרחים שמקשטים את הכובעים אפשר למצוא כאן.

בהצלחה!