מיני CAL חמישים גוונים של ורוד

כן, כבר עבר די זמן, וכבר מאוחר, אבל היה לי חשוב לכתוב.

במהלך החודש הראשון של הסגר השני, והחגים, פצחנו בפרוייקט הסריגה ביחד של מנדלת האוברליי שלי. הכל התארגן בחופזה (איזו מילה מוזרה!), אבל ככה, ברגע, מעכשיו לעכשיו, נוצרה קבוצה של הרבה יותר מ- 100 נשים, שסרגו איתי, יום אחרי יום, רובן ממש איתי בהדרכה בלייב שהעברתי בפייסבוק, וחלקן כל יום מאוחר יותר, כשהיה להן זמן מתישהו, משלימות את השלבים.

עושה עיניים - חמישים גוונים של ורוד - שטיח סרוג

וכל יום ישבנו לקשקש, על איזה שורות מעצבנות, ואיזה פחות, וכל יום למדנו עוד משהו, ונדנדתי שצריך להדק את טבעת הקסם, וראינו את הדוגמה משתנה מיום ליום. וכל יום הבנות העלו תמונות של שלבי ההתקדמות שלהן, של החוטים שהן בחרו, והתלבטו, ותיקנו טעויות,ופרמו, רק אם חייבים.

בפרוייקטים של סריגה ביחד יש תמיד משהו מרגש בעיני. בעיקר בלראות את אותה עבודה סרוגה בכל כך הרבה ידיים וצבועה בכל כך הרבה צבעים שונים, וכל כך הרבה אנשים שסורגים ומדברים וחיים באותו הזמן, את אותה הדוגמה, ותמיד מחכים כבר לפרק הבא (שבפרוייקטים נורמליים עולה נגיד, פעם בשבוע).
ושיהיה ברור, אני כמעט אף פעם לא לוקחת בהם חלק ממש בזמן התנהלות הפרוייקט. גם בגלל שזה לא מסתדר לי בלו”ז הסריגה, וגם בגלל שלרוב, הפרוייקטים האלה מתחילים ממש טוב ואיכשהו תמיד נגמרים פחות טוב לטעמי (היום, אני גם לגמרי מבינה למה). ועדיין, גם מהצד, זה מרגש.

ומסתבר שמבפנים זה אפילו יותר מרגש ;) וזה היה מאוד קשה ואינטנסיבי בשבילי. היו בזה המון דברים שלא חשבתי עליהם מראש, ולא ידעתי באמת כמה זמן וכמה עבודה וכמה אנרגיה זה ייקח, וכמה משמעותי זה יהיה לכל כך הרבה אנשים. וגם הצירוף הזה של הסגר, והחגים, וההחלטה על מפגש חי, שבסופו של דבר גם התקיים כל ערב, גרם לזה להיות עוד יותר משוגע.

והיו המון נשים סורגות, שעם הזמן למדתי להכיר ממש טוב. אני כבר לגמרי יודעת איזה גוונים כל אחת אוהבת, ומי סורגת צפוף או רפוי, ומי תשאל שוב על החוטים ועל כמה צריך, ומי תעלה ראשונה תמונה של החלק הסרוג שלה להיום, ומי תשאל גם בשיעור האחרון אם אפשר בבקשה לחזור על הקטע הזה שוב (למרות שאני הרי תמיד, בכל ערב, חוזרת על כל הקטעים, שוב). מי סורגת רק בלילות, ומי תנסה לשנות את הצבעים בדרך כדי שיהיה לה מעניין, ומי נאבקת ממש בכל סיבוב על להבין ולהצליח, ומי עובדת בעבודה חיונית ומשלימה את הסיבובים רק בסופי השבוע. על מי אפשר לסמוך שתשלח לי תמונת צילום מסך מביכה, של איך נראתי כשהתמונה קפאה ונקטע לי השידור, ועל מי עוברים בעצם ימים ממש ממש, ממש קשים, והסריגה הזאת ביחד קצת מצילה אותה.

ומאז שסיימנו לעבור על כל הדוגמה, הכל הרבה יותר שקט כאן. רוב האנשים גם חזרו לחיים ולעבודה, ורק בקבוצת הפרוייקט כל יום עולות תמונות של עוד עבודות שהסתיימו, ובנות שסרגו עוד ועוד מנדלות, ומצאו עוד רעיונות למוצרים להרכיב מהן, ומתייעצות בקבוצה על למה ואיך כדאי.

אבל לפחות הצלחתי לסיים גם את גרסת השטיח האפור שלי, שתוך כדי הפרוייקט לא ממש הצלחתי לצלוח אותו (עם כל מיני ענייני גוונים נכונים וכמויות של חוטים, וסגרים). אז מעדכנת שאפשר לסרוג את הדוגמה כשטיח גם בחוטים בסביבות העובי של חוטי מקרמיליה ודומיהם (לסביבות מסרגה 7-8), ואם סורגים בזהירות ומגיעים מוכנים נפשית לכמויות החוטים, יוצא שטיח ממש מרגש (שלי יצא בקוטר של מטר בערך). פרטים לגבי כמויות החוטים שצריך מכל צבע עודכנו בחלק הראשון של ההוראות לדוגמה, בו מפורטים כל ענייני החוטים.

וכולן שואלות מתי הפרוייקט הבא, ומי שמכירה אותי יודעת, שאני צריכה זמן. כי המצב הזה רק מכניס אותי ללחץ ולשיתוק מוכר, שלא לדבר על החורף הזה, שתמיד מפתיע אותי מחדש. זמן עד שהידיים שלי ימצאו את החוטים ואת הפרוייקט הבא שאהיה מספיק מרוצה ממנו. וכן, הבדיחה של “יש לך זמן עד הסגר הבא” כבר פחות מצחיקה אותי, כי סדנאות הסריגה עוד לא יצאו מהסגר האחרון, ועוד כלואות בזום (למרות שהפרוייקט הזה לגמרי מראה אפשר ללמוד לסרוג מרחוק)… ולא, הפרוייקט הבא לא יהיה כזה גדול ומורכב כי כבר אין לי שנים מהחיים לעבוד עליו ;)

אז, לכל מי שנקלעה לכאן באיחור, או שרק עכשיו התפנה לה זמן סריגה, גם בדיעבד אתן לגמרי מוזמנות להצטרף.
ההוראות המילוליות לדוגמה נשארות כאן בבלוג (אפשר להתחיל כאן בחלק הראשון).
תקראו. לאט לאט. המון בנות שהשתתפו בפרוייקט לא חשבו שיצליחו לסרוג משהו כזה מורכב, והן לגמרי הפתיעו את עצמן :)

את ההדרכות המצולמות שהתקיימו בלייב, ארזנו כמו שהן, למעין סדנה של 11 חלקים
(כן, עדיין עם רוב הקשקושים שלי בין לבין, ותשובות לשאלות של הסורגות משידורי הלייב),
כך שאפשר לצפות בה חלק אחרי חלק, ועדיין לסרוג איתי, אבל כל אחת בזמנה החופשי, אין לחץ.

ההדרכה המצולמת של החלק הראשון פתוחה לצפיה חינמית כאן בקישור. אז מי שרוצה להתחיל ולהבין מי נגד מי, ו”איך אפשר לקרוא את זה”, יכולה לסרוג איתי את סיבובים 1-6 שנמצאים בהדרכה. משם אפשר להמשיך עם ההוראות הכתובות של יתר החלקים…
מי שתעדיף הדרכה צמודה יותר (שזה אומר שאני אמשיך להקריא בקול מרגיע יחסית את ההוראות, ואדגים בדיוק איך לסרוג אותן ועל הדרך אלמד עוד כמה דברים), אפשר לרכוש את הגישה גם ליתר החלקים בסדנת סרטוני הלייב (כ- 11 שעות הדרכה), כאן בקישור.

זהו. הבעיה הכי גדולה בפוסט הזה, היתה איך לשלב תמונות של המנדלות שסרגו הבנות. כי יש מיליון תמונות, מהמון שלבים, ואיך בדיוק לערוך את כל זה? אז הכי טוב זה להציץ בקבצי המדיה של הקבוצה, ולראות גם מה התחדש שם, וגם שלבים מוקדמים יותר של המנדלות, כדי לקבל רעיונות ולהתרשם מעוד אופציות של שילובי צבעים ולראות בדיוק מי סרג מה. אבל בינתיים, אני מצרפת כאן למטה מן קולאז’ של דוגמיות מהמנדלות שהסתיימו, ככה כמו שהבנות העלו לקבוצה, בלי סטיילינג, בלי להסתיר חוטים ולפעמים תוך כדי בלוקינג. בתקווה שלא פיספסתי והעלתי תמונות של כולן (שפתאום כשאני מנסה להעלות את התמונות, ורואה שהאתר שלי לא ממש עומד בעומס, אני מגלה שזה קרוב ל- 200, הממ…).

יהיו עוד כמה דברים שאני רוצה לעדכן בפרוייקט – שדרוגים, שימושים, תרגום לאנגלית, ופתיחת הפרוייקט ברבלרי, אבל מסתבר שאצלי הכל תמיד תמיד לוקח יותר זמן ממה שחושבים. אפילו אותי אני מפתיעה בזה, בחיי ;)

יאללה.
סריגה נעימה באמת.