נאווה. המעילון.

וזה אפילו לא שם שאני נתתי. מדהים.
כן כן, אני בטח הייתי קוראת לו “בועז הבת”, או משהו בסגנון.

אז הוא מעילון, כיוון שהוא יותר מקרדיגן, וכיוון שמסתבר שלכתוב בעברית את המילה ז’קט זה קצת מגעיל אותי. לא ברור לי למה. האמת למה?
בקיצור, נשאיר אותו ככה – מעילון.

עושה עיניים - מעילון סרוג במסרגה אחת

הדוגמה נקראת Naava jacket והיא עוצבה ע”י Elina Vaananen מ- Capitana Uncino.
אני עוקבת אחריה כבר די הרבה זמן באינסטגרם (עכשיו גיליתי שהיא פינית, שגרה בספרד, שזה שילוב מעניין), ואני כל הזמן מחפשת דוגמאות לקרדיגנים כלבבי במסרגה אחת.
את דוגמת המעילון הזה ראיתי אצלה כמה וכמה פעמים, והיא לא משכה את תשומת ליבי, עד שהיא העלתה גרסה שלו בשחור, כנראה קצת יותר ארוכה מהגרסאות המקוריות שלה, ומיד החלטתי שאני צריכה אחד כזה לעצמי.

אז למה זה מעילון ולא קרדיגן? – כי הוא סרוג בחוט עבה מאוד (הדוגמה מוגדרת לחוט בעובי Super bulky) ובטכניקה שנותנת סריג עבה וצפוף יחסית (עיניים שטוחות ללולאה קדמית). העובי הזה גם עושה אותו מחמם יותר, וגם מאפשר לו “לעמוד” יותר, אז בזויות מסוימות, בעיקר באזור הצווארון, הוא נראה כמעט מחוייט (כמעט, נו…).

עושה עיניים - מעילון סרוג במסרגה אחת.

כשחיפשתי מאיזה חוט לסרוג אותו, הבנתי שלא נתקלתי לאחרונה בארץ בחוט בעובי סופר באלקי שיהיה מספיק נעים ואיכותי לצורך הפרויקט, ולא היה לי כח להתחיל לחפש חוטים ולחכות… אז העפתי מבט למדף חוטי האברידיי ניו טוויד של הימלאיה, שיש אצלי, ובדקתי מאיזה צבע יש לי מספיק כדי להתחיל, כי אני מתה עליו, והוא הכי נעים שיש.
זה ממש לא חוט בעובי המתאים (הוא באזורי ה- worsted לדעתי, עם 200 מ’ ל- 100 גר’), אז עשיתי כמה (וכמה) ניסיונות, עם שני חוטים מוחזקים יחד ואז עם שלושה חוטים מוחזקים יחד, ומסרגות בעוביים שונים, כדי להגיע קרוב יחסית למתח הסריגה שהוגדר בדוגמה.

בסוף הלכתי על המרקם שהתקבל מהחזקה של 3 חוטים יחד, ומסרגה 10mm. זה עדיין לא היה במתח הסריגה שהוגדר, אבל החלטתי שעם החוט והיד שלי זה המתח שהכי יתאים, ולקחתי בחשבון שאצטרך לעשות התאמות למידה תוך כדי תנועה.

זו דוגמה שנסרגת מלמעלה, כך שידעתי שאוכל להוסיף הרחבות לפי הצורך, ורק הייתי צריכה לבחור את המידה שאתחיל איתה, כדי לקבל מפתח מתאים בצווארון. אם אני זוכרת נכון, רציתי לקבל משהו בין מדיום ללארג’, וכיוון שבשתי המידות האלה בהוראות, הספירה ההתחלתית היתה אותה ספירה, התחלתי ממנה והחלטתי לעשות עליה את ההתאמות בהמשך.

עושה עיניים - מעילון סרוג במסרגה אחת.

בדרכי האופיינית הצלחתי להאריך את הדרך מאוד (עם כל מיני ענייני סריגה בחוט פרום שלא מצאה חן בעיני, קטע שחשבתי שטעיתי בו ובדיעבד לא טעיתי, ועוד כל מיני תירוצים שהביאו אותי לפרום ולסרוג יותר ממה שהייתי אמורה), ואכן בסופו של דבר הייתי צריכה לכוון ולהתאים את המידה ולשנות את נקודת הפסקת ההגדלות שלי. הוספתי עוד סוג של שתי שורות קצרות בגב, שחשבתי שלא מאוד ישנו, אבל אני חושבת שהן כן נתנו לכל העסק עמידה מסודרת יותר, והשאירו את הצווארון עומד במקום, כנראה.

ביחס לדוגמה המקורית, אני הוספתי קצת אורך בגוף הסוודר (אפשר יותר אם רוצים) וקצת אורך בשרוולים, ובעיקר השארתי את השוליים פתוחים וישרים יותר – גם בגוף הסוודר וגם בקצה השרוולים, כך שאין כיווץ או צמצום בשולי השרוולים. בדיעבד, אחרי שהלכתי איתו כמה פעמים, בשרוולים יכולתי אולי טיפה פחות להאריך, או קצת יותר לכווץ בשוליים, כיוון שבעובי הזה של הסריג הרוחב שלהם “עומד” ומרגיש קצת מגביל בתנועה, אבל מבחינת מראה הם בול מה שרציתי (ובואו, אני הרי בחורה שטחית – אכפת לי רק מהמראה ;)).

זהו.

אז מי שעוקבת יודעת שלי זה לקח די הרבה זמן, אבל חשוב לציין שלאנשים נורמליים, שעובדים ברצף על פרויקטים ולא מתפזרים, זה פרויקט מהיר יחסית לסוודר ובטח שיחסית למעילון – אמנם סורגים בעיניים שטוחות, מה שנחשב לסריגה איטית יחסית, אבל סורגים בחוט עבה ובמסרגה עבה, אז הסריגה מתקדמת בקצב מעולה לטעמי.

אפשר להוסיף דברים – לסרוג את השוליים בצבע אחר, להוסיף כיסים מרובעים, או איזשהו עיטור ברקמה. אני חושבת שכל האופציות האלה יכולות להיות ממש ממש יפות. אני הרגשתי שאין לי לזה זמן וכוחות להתעסקויות והתלבטויות, אבל אלה אופציות שיכולות לצאת ממש מוצלחות לדעתי.

אה, ולמידה שלי זה לקח בניו טוויד סה”כ 9.5 כדורים (מי ששואלת בתגובות ובפרטי – אנחנו נדע שלא הגעת לסוף הפוסט!).

אוי, ושמתן לב שלא היה השנה סיכום שנה בבלוג? ידעתי שלא תשימו לב ותסתדרו עם כל סיכומי השנה האחרים המיותרים, איזה מעולות אתן!

יאללה, ממשיכה להחלטות הסריגה הבאות שלי. בהצלחה עם זה ;)
ליאת.

= = = = =


טוב נו, וכאן אפשר לראות את סיכום הסטוריז שצילמתי, תוך כדי סריגת המעילון. לרוב בשעות הלילה, אבל כנראה שזה לא ממש תירוץ… >>

אז עכשיו יש גם קרדיגן ריבינג

כן. לקח לי כמעט שנתיים, אבל הצלחתי להשלים אותו.
זה לא היה פשוט – המצאתי לעצמי איתו מלא עניינים, אבל עכשיו כשאני מסתכלת עליו, לרגע כמעט בא לי לסרוג עוד אחד.
אל דאגה, זה רק לרגע. זה עובר.

עושה עיניים - קרדיגן סרוג במסרגה אחת

הסוודר הזה סרוג במסרגה אחת. כן, הוא נראה בשתיים, כי הוא סרוג משילוב של טכניקות ריבינג (שזה סוג של “פטנט” אלסטי) במסרגה אחת (כמו שלימדתי בסדנת כובע הריבינג, למי שיצא לה גם להתעמק בכל ההסברים שלי), אבל הוא באחת.

לפחות בהתחלה, סרגתי לפי דוגמה בשם BOMBER BOLENA, של Ali Maravillas, שלפני שנתיים אפשר היה לרכוש רק בספרדית (ואני לא. יודעת. ספרדית). אבל הי, עכשיו יש אותה גם באנגלית. יופי באמת ;)

בהתחלה סרגתי מחוטים זהים למה שנסרג במקור (במקור הסוודר סרוג בחוט כפול – חוט כותנה עבה מוחזק עם חוט מוהר דקיק בעובי תחרה).
הכל לא הסתדר לי – לא הצבעים שהיו זמינים לי, לא המרקם ומראה הסריגה ולא מתח הסריגה שלי ביחס למתח הסריגה המקורי. אני גם חפרנית וחקרנית רצינית, ויש טכניקות סריגה שאם נכנסים אליהן יותר מדי, זה ממש הורס את היכולת לסרוג אותן, וטכניקות הריבינג האלה הן לגמרי כאלה. אז הטרפתי את עצמי, עשיתי סוואטצ’ים באלף חוטים, מדידות מתח סריגה לפני ואחרי הבלוקינג, ומדידות מתח סריגה אחרי יומיים, ואחרי שבוע מהבלוקינג. בקיצור, מי ישמע איזה סוודר מתוחכם…

וזה באמת לא מסובך. צריך רק לשחרר ולקחת את זה קצת יותר בקלות ממני.
וגם אם נגיד מסתבר שמתח הסריגה שלכם השתנה בטירוף אחרי שהפסקתם לסרוג אותו לאיזו תקופה – לא להיכנס להלם ולבהות בשלושת רבעי הסוודר הסרוג בתקווה שמשהו יקרה. פשוט להשלים עם זה שמתח הסריגה בין הגב לחלקים הקדמיים שונה לגמרי ויאללה, לשנות את מס’ העיניים בהתאם ושיהיה בהצלחה ;)
וגם, למצוא את החוט הנכון.

אני סרגתי בסוף בחוט Cantata של Cascade, בגוון שחור – אפור. זה חוט שהוא 70% כותנה, ו- 30% צמר מרינו סופרווש (200 מ’ ל- 100 גר’). הוא רך ואוורירי ובגלל המבנה של הטווייה שלו, החוט המרכזי הוא בעצם לבן או נטראלי, והגיוון הצבעוני עוטף אותו, אז המראה הוא מלאנז’י, וזה מאוד מאוד מחמיא לדוגמאות ריבינג במסרגה אחת. בעצם במראה הוא מאוד מזכיר את החוט Stone whashed של Scheepjes, אבל בעובי הוא באמצע – בין הגרסה הדקה לעבה של הסטוון וואשד, ובמגע הוא הרבה יותר רך.

אני סרגתי בחוט הזה במסרגה 5.5mm (והאמת שגם ב- 5mm כי השתנה לי הגייג’ אחרי שלושת רבעי סוודר), וזה לקח לי בסביבות 600 גר’ חוט.

צריך לקחת בחשבון בדוגמאות האלה במסרגה אחת, שעובי הסריג יוצא עבה יותר מזה שנסרג בשתי מסרגות ולכן זה גם ישפיע על “כובד” ועובי החוט שנבחר לסרוג בו לפעמים. במקרה הזה, לא סרגתי בחוט דק, אז הסריג די עבה ומחמם, וזו היתה הבחירה שלי מראש, אבל עקרונית אין בעיה לסרוג את הטקסטורה הזו גם בחוטים דקים יותר, רק לעשות התאמות לקנה המידה, ולהתכונן ליותר עבודה.

עושה עיניים - קרדיגן סרוג במסרגה אחת

הגזרה מאוד מאוד בסיסית, הכל די ישר ומלבני, למעט הפטנטים בשולי השרוולים ובשוליים התחתונים. ובעצם כל החלקים מחוברים בסוף בתפירה (שהיא בוודאות החלק מורט העצבים). הדוגמה המקורית כשמה כן היא, בומבר, שמסתבר שזה בעצם מעיל נפוח מאוד (בגלל היחס בין שולי הפטנט הצמודים לגוף הסוודר הרפוי).
אני פחות רציתי את הנפיחות הזו, אז שיניתי את סוג הפטנט בשוליי הסוודר ובשרוולים. וגם כמובן שעשיתי התאמות למידה שלי ולזה שהוא יהיה רפוי יחסית, ועם שרוולים רחבים יותר (שגם שיניתי להם קצת את המבנה והרחבתי באזור מפתח בית השחי, כדי לקבל גיזרה קצת פחות ישרה).

סוג של חיסרון בדוגמה הוא שכיוון שהשורות נסרגות בה “על הצד”, מלמעלה למטה, אי אפשר בעצם לשנות את אורך החלקים תוך כדי תנועה, דבר שפסיכולוגית הוא טיפה מבלבל (ולכן גם השרוולים שלי יצאו קצת ארוכים מדי ולא היה סיכוי שאני אתקן את זה).
מה שכן, אפשר יחסית בקלות לשנות את רוחב החלקים תוך כדי תנועה, שזה להיט ושמאפשר להשמין או לרזות תוך כדי סריגה ;)

ולכל השואלות, כן, הקרדיגן הזה סרוג גם בדוגמה המקורית בלי כפתורים. לטעמי זה מצויין, כי אני ממש לא הולכת עם קרדיגנים עם כפתורים, וגם אם היו כפתורים, ממילא לא הייתי משתמשת בהם. מי שמאוד רוצה יכולה להוסיף חורים לכפתורים די בקלות תוך כדי סריגת שוליי הסריג הקדמיים, אבל אני לא יודעת עד כמה הוא “ישב” יפה כשהוא מכופתר.

זהו. המסקנה שלי מכל אירוע סריגת הסוודר, הוא שסריגת סוודרים היא קצת קשוחה בשבילי, כי מסתבר שאני מאוד קפדנית ונכנסת לפינות (בהמון עניינים), אז הדרכים שלי, הן מראש ארוכות יותר משל רוב הסורגות. בשילוב עם פרויקט גדול כזה מבחינת היקף הסריגה יש בזה משהו שיכול להיות מתיש – אם הייתן יודעות כמה פעמים חיברתי וניתקתי את השרוולים כדי לדייק דברים, וכמה זמן לוקח כל חיבור וניתוק כזה, הייתן הורגות אותי.

זהו. חפרתי עם פרטים משעממים, אה?
בחיי שקצת בא לי לסרוג עוד אחד.
אולי אחר, ארוך יותר?
טוב, בואו נחכה רגע בשקט.
זה יעבור לי.

שכמיה של נסיכות – מה לא ברור?

כבר הרבה זמן שאני מחפשת דוגמה לסוודר במסרגה אחת שגם יהיה יפה בעיני.
מסתבר שזה לא פשוט העניין הזה, של למצוא דברים שיהיו יפים בעיני…

אז כשהופיעה לי דוגמת הסוודר החדשה של המעצבת טטיאנה קופריאנצ’יק מ- Lilla bjorn crochet בפיד, והמחשבה הראשונה שעלתה לי לגביה היתה שהיא ממש יפה, ידעתי שאני צריכה לעשות עם זה משהו בדחיפות. אמנם מיד אחרי המחשבה הראשונה, עלו לי עוד מחשבות, וביקורות, ועניינים שהובילו לזה שלא סרגתי אותה כסוודר, אבל מיד לקחתי חוטים ומסרגה, והתיישבתי להתחיל ולסרוג.

הדוגמה נקראת Alma sweater, והיא דוגמה בתשלום, לסוודר עם צווארון גולף גבוה. יש בה שימוש בטכניקה שמדמה מראה של סריגת בריוש בשתי מסרגות – טכניקה שקופריאנצ’יק הגיעה אליה אחרי הרבה דוגמאות והתנסויות בדרך – סריגת שכבות, סריגת מוזאיק, ושכלול של כל זה עד הגעה למרקם סריג שיהיה עדין מספיק, כדי לתפקד כפריט לבוש.

קדמו לסוודר הזה כמה דוגמאות שלה בטכניקה הזו, ואת אחת מהן דווקא יצא לי כבר לסרוג (דוגמת הבריוש בשמיכת המשושים, ה – Coral story blanket שכמובן לא סרגתי כשמיכה ולא סרגתי כמשושים, כי מי ירצה לעשות דבר כזה, בואו…). לכן מיד ידעתי שזו טכניקה שממש כיף לסרוג לטעמי – היא מצד אחד זורמת, ויש בה הרבה סריגה למרווחים וסריגה בתכים חובקים (ולא סריגה לעיניים), ומצד שני היא משתנה מסיבוב לסיבוב, ושומרת על עניין כל הזמן.

כל זה תקף כמובן רק לדוגמת החלק העליון של הסוודר המקורי. כל שאר הסוודר נסרג בדוגמה חלקה וסטנדרטית שזו די אימה לסורגות כמוני, מהרבה בחינות. לכן מהרגע הראשון נקטתי בגישה הבוגרת והמתבקשת, והכרזתי שאני פשוט לא אסרוג את שאר הסוודר. מה שהשאיר אותי עם מן פונצ’ו, או שכמיית גולף קצרה ומחממת – לאו דווקא פרקטי, אבל מהמם. אז למי אכפת ;)

לא יודעת איך זה עובד אצלכם, אבל המחסומים שלי בענייני סוודרים, הם עניין ההחלטות, ההערכות, הבדיקות, התכנון, החוטים, המדידות, הסווטצ’ים ומשך זמן העבודה בפרוייקט כזה. זה פשוט יותר מדי מחוייבות בשבילי, ואני מתישה את עצמי עוד בשלב בחירת הדוגמה, מה שמשאיר סיכויים קלושים להשלים סריגה של סוודר שלם.

לכן הפעם ויתרתי מיד ומראש על עניין הסוודר, עניין החוטים ועניין המידות. ידעתי שאני פשוט רוצה לסרוג את הדוגמה, ועכשיו. עם החוטים שיש לי בבית – לא להתקשקש ולא להיכנס יותר מדי גם לעניינים של מידות ומדידות. אז החלטתי על פונצ’ו קצר שישמש כעליונית עבה, בחוטים עבים יותר מהמקור, ועשיתי הימור בענייני המידה ברגע שראיתי שאני מראש רחוקה ממתח הסריגה המקורי, ואין לי ממש דרך מראש לחשב או להשוות או לשנות את הדוגמה מראש.

במקור הסוודר נסרג בחוטים שהם בסביבות ה- 400 מ’ ל- 100 גר’ – אזור העובי של חוטי גרביים. אני סרגתי בחוטי אנטיפילינג Everyday lux של הימלאיה, שבהם יש 250 מ’ ל- 100 גר’, ועבדתי לפי ההוראות של 2 מידות קטנות יותר מהמידה שרציתי לקבל (מה שבדיעבד היה הימור שגוי, כי בפער שנוצר בין מתח הסריגה המקורי ומתח הסריגה שלי בחוט הזה, עדיף היה לרדת לפחות בשלוש מידות, אם לא בארבע…).

עקבתי אחרי הדוגמה בכל שלבי דוגמת הבריוש הצבעונית. בשלב שבו הדוגמה ממשיכה לדוגמת הסריגה החלקה והחלוקה לשרוולים בחרתי להמשיך קצת אחרת, בצבע אחד, אבל בדוגמה ששומרת יותר על המרקם של החלק העליון, ומצמצמת קצת – גם כדי להוריד את השוליים ולמנוע המשך התרחבות כי לא רציתי שכמיה גלית ומתרחבת, וגם כדי לפצות ולמתן את זה שהחלק העליון יצא לי גדול מדי (כי לא היה שום מצב שאני סורגת מחדש).

בסופו של דבר יצאה ממש שכמיה של נסיכות. בחרתי לא לסרוג אותה ארוכה יותר, כי מיציתי, וכי לא רציתי לעשות אותה מתרחבת – אורך היה דורש התרחבות כדי לאפשר יותר תנועה של הידיים. למזלי, על אחותי אפילו המידה הצליחה להראות טוב לצילומים, אז כמו שאפשר לראות לגמרי זרמנו עם זה והגזמנו בצילומים (והרי זה מה שחשוב, הצילומים…).

חשוב לציין להגנתי, שאחרי כל זה החלטתי גם לנסות ולנהוג כמו בנאדם נורמלי, ולסרוג את דוגמת הסוודר גם כסוודר, עם חוטים מתאימים, ומתח סריגה, ומידות והכל. ואני שמחה לדווח שאחרי כל ההתלבטויות, ורכישת החוטים מרחוק, והצבעים, והסווטצי’ם, אשכרה כבר פצחתי בסריגתו. כמובן שאני שוב לא במתח סריגה שמתקרב למתח בדוגמה, ושוב לקחתי הימור בעניין המידה… איףףף. עוד לא החלטתי אם זה אומר שסריגת סוודרים היא פשוט לא בשבילי, או שאני פשוט אחת כזאת, מהמרת, שחיה על הקצה ;)
אם אצליח באמת להשלים אותו, מבטיחה לעדכן. אם אתן לא שומעות עליו שוב, סימן שפשוט נשברתי. וגם זה בסדר.

כשאני חושבת על זה עכשיו, אם ההפקה פה הייתה קצת יותר רצינית, היינו מתאפקות כמה ימים, ומתיישבות על איזה הר לחכות לכמה פתיתי שלג, שיש שמועות שיגיע בהמשך השבוע. בטח היו יוצאות תמונות מעולות.
בפועל, אנחנו חיות את הרגע פה, ואם אחותי הצליחה לשרוד יום שמש כמעט קייצי, עם השכמיה הזאת עליה, בלי להתלונן אפילו לא לרגע – זה כנראה מנט טו בי.

ואתן, לכו תקנו את הדוגמה הזאת ותתחילו לסרוג. החזאי אמר עכשיו שצפויות עוד כמה מערכות חורפיות, יש זמן. ולא לפחד מלקרוא הוראות, ולקרוא הוראות באנגלית – מתחילים לאט לאט, לומדים מי נגד מי, ואז הכל די חוזר על עצמו ומאוד זורם בסריגה (וכן, אפשר גם לקחת שיעור סריגה ולקבל עזרה להתחלה, ולצבור ביטחון בלקרוא הוראות, שיהיה לכן גם להמשך).

יאללה, שלג נעים שיהיה ;)
ליאת.

מפה לשם, סרגתי סוודר.

לחץ חברתי. אין לי הסבר אחר להחלטה הזאת, לסרוג לעצמי סוודר.
אני כנראה צריכה להחליף חברות ;)

עושה עיניים - סוודר סרוג במסרגה אחת || OsaEinaim - Crochet Envision Cardigan

זה היה לפני שנה וחצי לדעתי. הייתי נחושה לעשות את זה, ובשתי מסרגות. הגיע איזה חג, ידעתי שיהיה לי קצת חופש, ודמיינתי שיהיה לי זמן לתת פוש לתחילת הפרוייקט בכל הכח ושזה באמת יקרה. בבהילות רבה רכשתי ביארן את החוט הכמעט הכי יקר שמצאתי וניגשתי לעבודה.

אני חושבת שסימני השבירה הראשונים הופיעו בערך אחרי יומיים שלושה, כשהבנתי שעברו יומיים שלושה ועדיין לא בחרתי דוגמה, שתתאים לי לצמר, שיתאים למסרגות, שיתאים לי לטעם, ושהכל יתאים לכושר המוגבל שלי בשתיים. סרגתי אפילו שני סוואצ’ים (swatch – ריבוע סרוג לבדיקת מתח הסריגה בדוגמה ובחוט) – שזה סוג של שיא. ופרשתי.
בשיא.

באותו החג, שנה לאחר מכן, התחלתי מחדש. בחרתי את הדוגמה הכי פשוטה שמצאתי וסרגתי יומיים מהבוקר עד הלילה. הסתכלתי על מה שיצא, הכרזתי עליו כעל שיא, ופרשתי שוב.

אני לא אלאה אתכם בסיבות למה. יש כאן עניינים פסיכולוגיים קשים מורכבים שכנראה לא ייפתרו היום, אבל נסכם את זה בזה ש- “כנראה זה עדיין לא הזמן”.

עושה עיניים - סוודר סרוג במסרגה אחת || OsaEinaim - Crochet Envision Cardigan

אבל, מסתבר שזה לא בדיוק עבר, העניין הזה, עם “לסרוג סוודר”. וגם היה לי כל הצמר הזה. אז כשהתקרב השנה יום ההולדת החורפי של האחיינית הבכורה, החלטתי שזה רעיון מעולה לסרוג לה סוודר. איכשהו דמיינתי שזה משמעותית קטן יותר מסוודר בשבילי, והחלטתי לעשות את הצעד המקורי של לסרוג סוודר דווקא במסרגה אחת, שבזה אני נחשבת לטובה יחסית, ובטח ילך לי בצ’יק, ויהיה פה סוודר ונוכל לעשות עליו וי ברזומה שלי.

[הממ… האמת היא, שעכשיו כשאני כותבת את זה, נזכרתי שכבר סרגתי סוודר. לפני 10 שנים בדיוק, כשהיא נולדה. איזה קטע, שכחתי ממנו לגמרי. דווקא היה חמוד הקטנצ’יק… מעניין מה עלה בגורלו. איזה פחד. עברו 10 שנים].

עושה עיניים - סוודר סרוג במסרגה אחת || OsaEinaim - Crochet Envision Cardigan

לא משנה.
הלכתי על קרדיגן, כמובן, בדוגמה בתשלום שנקראת Envision Cardigan, של Heidi May מ- The Velvet Acorn. אם תיכנסו לחנות הדוגמאות שלה, בטח תזהו את הבנות הבלונדיניות שלה שמדגמנות את הדוגמאות שלה ברחבי הפינטרסט האינסופיים. רוב הדוגמאות שלה מאוד פשוטות, אבל מוקפדות ונסרגות בטוב טעם וסטייל, שבעיני, זה חשוב. לאחרונה גם לרוב הדוגמאות היא מעלה שתי גירסאות – אחת למסרגה אחת, והשניה לשתי מסרגות, דומות ככל האפשר אחת לשניה, שזה מגניב.

הדוגמה פשוטה פשוטה ונקיה, ומגיעה בפירוט הוראות לאיזה 9,000 מידות. אני סרגתי לפי מידה לגיל 11-13 ובהתאם להיקף החזה, וחשוב לציין שבסופו של דבר כל שינוי שעשיתי במידות שהיא נתנה, כביכול כדי לדייק בהתאמת המידות, הוכיח את עצמו בדיעבד כמיותר. אז יכול להיות שלא מדדתי כמו שהתכוונתי, אבל כנראה שפשוט הייתי צריכה לסמוך עליה…

עושה עיניים - סוודר סרוג במסרגה אחת || OsaEinaim - Crochet Envision Cardigan

וברור ברור ברור שהרשת מלאה בדוגמאות סריגה חינמיות… לי אין כוח להתעסק עם מידות ומדידות ותוצאות שהן בערך, אז קיצרתי לעצמי את התהליך.

באמת היה צ’יק צ’ק ולהקתו. קצת דאגתי מענייני הגיזרה (שנוצרו בגלל השינויים שאני עשיתי), אבל ברגע האמת, אחרי בלוקינג בזק כדי לעמוד בתאריך היעד, היא אשכרה הצליחה ללבוש אותו, אל מול עיניי המשתאות. והוא אפילו נראה סבבה. אמנם האינסטינקט שלי היה לבקש שלא תלבש אותו לעולם כדי שלא יקרה לו משהו, אבל הצלחתי להתגבר.

המשבר הסופי בתהליך, היה להצליח לצלם אותה איתו. מסתבר שעברנו את שלב הגיל שזה מגניב לבוא לדגמן לדודה שלך סוודרים שהיא סרגה. כשאני קוראת את המשפט הזה עכשיו, גם לי זה לא נשמע מגניב. הממ…
היא פשוט סיננה אותי כמה שבועות, עד שהבינה שלא נעים, ואנחנו נפגשות בארוחות שישי וכאלה, אז כדאי פשוט לגמור עם זה. יש מצב שזה היה סשן הצילומים האחרון לבינתיים ואצטרך למצוא לי דוגמנית אחרת, לפחות עד שהיא תגיע לסביבות גיל 20 ומשהו ותתחנן לחזור ולהצטלם!

 

עושה עיניים - סוודר סרוג במסרגה אחת || OsaEinaim - Crochet Envision Cardigan

השמועה המשפחתית אפילו אומרת ששבוע שעבר מנהלת ביה”ס שלה החמיאה לה על הסוודר!!!

ואז אמרה לה להחליף אותו. כי הוא בלי סמל ביה”ס.

עד הסוודר הבא :)
ליאת