וזה אפילו לא שם שאני נתתי. מדהים.
כן כן, אני בטח הייתי קוראת לו “בועז הבת”, או משהו בסגנון.
אז הוא מעילון, כיוון שהוא יותר מקרדיגן, וכיוון שמסתבר שלכתוב בעברית את המילה ז’קט זה קצת מגעיל אותי. לא ברור לי למה. האמת למה?
בקיצור, נשאיר אותו ככה – מעילון.
הדוגמה נקראת Naava jacket והיא עוצבה ע”י Elina Vaananen מ- Capitana Uncino.
אני עוקבת אחריה כבר די הרבה זמן באינסטגרם (עכשיו גיליתי שהיא פינית, שגרה בספרד, שזה שילוב מעניין), ואני כל הזמן מחפשת דוגמאות לקרדיגנים כלבבי במסרגה אחת.
את דוגמת המעילון הזה ראיתי אצלה כמה וכמה פעמים, והיא לא משכה את תשומת ליבי, עד שהיא העלתה גרסה שלו בשחור, כנראה קצת יותר ארוכה מהגרסאות המקוריות שלה, ומיד החלטתי שאני צריכה אחד כזה לעצמי.
אז למה זה מעילון ולא קרדיגן? – כי הוא סרוג בחוט עבה מאוד (הדוגמה מוגדרת לחוט בעובי Super bulky) ובטכניקה שנותנת סריג עבה וצפוף יחסית (עיניים שטוחות ללולאה קדמית). העובי הזה גם עושה אותו מחמם יותר, וגם מאפשר לו “לעמוד” יותר, אז בזויות מסוימות, בעיקר באזור הצווארון, הוא נראה כמעט מחוייט (כמעט, נו…).
כשחיפשתי מאיזה חוט לסרוג אותו, הבנתי שלא נתקלתי לאחרונה בארץ בחוט בעובי סופר באלקי שיהיה מספיק נעים ואיכותי לצורך הפרויקט, ולא היה לי כח להתחיל לחפש חוטים ולחכות… אז העפתי מבט למדף חוטי האברידיי ניו טוויד של הימלאיה, שיש אצלי, ובדקתי מאיזה צבע יש לי מספיק כדי להתחיל, כי אני מתה עליו, והוא הכי נעים שיש.
זה ממש לא חוט בעובי המתאים (הוא באזורי ה- worsted לדעתי, עם 200 מ’ ל- 100 גר’), אז עשיתי כמה (וכמה) ניסיונות, עם שני חוטים מוחזקים יחד ואז עם שלושה חוטים מוחזקים יחד, ומסרגות בעוביים שונים, כדי להגיע קרוב יחסית למתח הסריגה שהוגדר בדוגמה.
בסוף הלכתי על המרקם שהתקבל מהחזקה של 3 חוטים יחד, ומסרגה 10mm. זה עדיין לא היה במתח הסריגה שהוגדר, אבל החלטתי שעם החוט והיד שלי זה המתח שהכי יתאים, ולקחתי בחשבון שאצטרך לעשות התאמות למידה תוך כדי תנועה.
זו דוגמה שנסרגת מלמעלה, כך שידעתי שאוכל להוסיף הרחבות לפי הצורך, ורק הייתי צריכה לבחור את המידה שאתחיל איתה, כדי לקבל מפתח מתאים בצווארון. אם אני זוכרת נכון, רציתי לקבל משהו בין מדיום ללארג’, וכיוון שבשתי המידות האלה בהוראות, הספירה ההתחלתית היתה אותה ספירה, התחלתי ממנה והחלטתי לעשות עליה את ההתאמות בהמשך.
בדרכי האופיינית הצלחתי להאריך את הדרך מאוד (עם כל מיני ענייני סריגה בחוט פרום שלא מצאה חן בעיני, קטע שחשבתי שטעיתי בו ובדיעבד לא טעיתי, ועוד כל מיני תירוצים שהביאו אותי לפרום ולסרוג יותר ממה שהייתי אמורה), ואכן בסופו של דבר הייתי צריכה לכוון ולהתאים את המידה ולשנות את נקודת הפסקת ההגדלות שלי. הוספתי עוד סוג של שתי שורות קצרות בגב, שחשבתי שלא מאוד ישנו, אבל אני חושבת שהן כן נתנו לכל העסק עמידה מסודרת יותר, והשאירו את הצווארון עומד במקום, כנראה.
ביחס לדוגמה המקורית, אני הוספתי קצת אורך בגוף הסוודר (אפשר יותר אם רוצים) וקצת אורך בשרוולים, ובעיקר השארתי את השוליים פתוחים וישרים יותר – גם בגוף הסוודר וגם בקצה השרוולים, כך שאין כיווץ או צמצום בשולי השרוולים. בדיעבד, אחרי שהלכתי איתו כמה פעמים, בשרוולים יכולתי אולי טיפה פחות להאריך, או קצת יותר לכווץ בשוליים, כיוון שבעובי הזה של הסריג הרוחב שלהם “עומד” ומרגיש קצת מגביל בתנועה, אבל מבחינת מראה הם בול מה שרציתי (ובואו, אני הרי בחורה שטחית – אכפת לי רק מהמראה ;)).
זהו.
אז מי שעוקבת יודעת שלי זה לקח די הרבה זמן, אבל חשוב לציין שלאנשים נורמליים, שעובדים ברצף על פרויקטים ולא מתפזרים, זה פרויקט מהיר יחסית לסוודר ובטח שיחסית למעילון – אמנם סורגים בעיניים שטוחות, מה שנחשב לסריגה איטית יחסית, אבל סורגים בחוט עבה ובמסרגה עבה, אז הסריגה מתקדמת בקצב מעולה לטעמי.
אפשר להוסיף דברים – לסרוג את השוליים בצבע אחר, להוסיף כיסים מרובעים, או איזשהו עיטור ברקמה. אני חושבת שכל האופציות האלה יכולות להיות ממש ממש יפות. אני הרגשתי שאין לי לזה זמן וכוחות להתעסקויות והתלבטויות, אבל אלה אופציות שיכולות לצאת ממש מוצלחות לדעתי.
אה, ולמידה שלי זה לקח בניו טוויד סה”כ 9.5 כדורים (מי ששואלת בתגובות ובפרטי – אנחנו נדע שלא הגעת לסוף הפוסט!).
אוי, ושמתן לב שלא היה השנה סיכום שנה בבלוג? ידעתי שלא תשימו לב ותסתדרו עם כל סיכומי השנה האחרים המיותרים, איזה מעולות אתן!
יאללה, ממשיכה להחלטות הסריגה הבאות שלי. בהצלחה עם זה ;)
ליאת.
= = = = =
טוב נו, וכאן אפשר לראות את סיכום הסטוריז שצילמתי, תוך כדי סריגת המעילון. לרוב בשעות הלילה, אבל כנראה שזה לא ממש תירוץ… >>
