בת אחי הקטנה, יעל, דוגמנית על בהתהוות, ממש ביאסה אותי ונולדה בתחילת האביב. לא מתאים לי לעניין סריגת מתנות. זה יאלץ אותי לסרוג פריטים קייציים וזה נורא מעייף.
אז בחרתי הפעם משהו ממש קטן ובהתחשב בזה שגם יחסית לגילה (שנתיים) היא קטנטונת, הצלחתי לסיים בזמן למרות החוט הדק, ולמרות שסרגתי את כל הסוודרון פעמיים (כי אני מפגרת ומסתבכת עם מידות גם בדברים הכי פשוטים). כשאני חושבת על זה, לא ראיתי אותה מודדת את זה (ילד בן שנתיים צריך להיות ממש במוזה כדי להתנדב למדוד), וכשאני מסתכלת עכשיו בתמונה נראה לי שלפרופורציות נכונות הייתי צריכה לסרוג את הגב רחב יותר (נשבעת שעשיתי הכל לפי ההוראות, חישבתי ומדדתי והכל) אין מה לעשות, זה סוג של כישרון שיש לי, לטעות במידות (:
הרעיון הוא בעצם שרוולון קטנטון מחוט דק – השתמשתי בחוט אדליין בגוון חום מוצלח באופן מפתיע לטעמי. כהרגלי במתנות לקטנטנות, השקעתי ורכשתי את הדוגמא מכאן. אבל אני יכולה לעדכן אתכם שזה ממש ממש פשוט – סריגת שני חצאי עיגול בעמודים עבור החלקים הקדמיים, מלבן של עמודים עבור הגב, עוד קצת עמודים לשרוולים וזה הכל. מה שגיליתי פעם ראשונה בדוגמא הזאת זה את הגימור של "פטנט" בעמודים קצרים (הדגמה לטכניקה בעמודים אפשר לראות כאן ואם מחכים קצת, גם מגיע חתול!…). למרות הסלידה העקרונית שלי מפטנט (הקטע הזה של שרוולים צמודים ושוליים צמודים הוא יותר מדי "שנות השמונים" בשבילי, וכנראה שזאת לא היתה תקופה טובה עבורי ), דווקא הדוגמא במסרגה אחת יוצאת חמודה ולא מהודקת יותר מיתר הסריגה, רק מוסיפה גימור נחמד.
זהו. כמו שהבטחתי – עדכונים קצרים לגבי הסריגות האחרונות.
אין פה סיפור מעניין, תמונה אחת ויחידה ושום דבר מצחיק…
ולעדכון מהנעשה בבית – אנחנו מתאמנים במרץ לגמר ליגת האלופות בסוף השבוע – ל' מאמן את ברצלונה… תחזיקו לו אצבעות! (;
♥ ♣ ♥ ♣ ♥
להגיב על משתמש אנונימי (לא מזוהה)לבטל