לאחיינית ב' יש יומולדת באביב.

מרגיש לי שזה גורם לי פחות לסרוג דברים במיוחד בשבילה. זאת אומרת, כשכולם מקבלים נעלי בית, היא מקבלת נעלי בית, והיא לגמרי הולכת עם כובעים שסרגתי פעם לאבא שלה למשל, אבל יש פחות מתנות שסרוגות במיוחד בשבילה.
וכבר בחורף שעבר, היא ביקשה. והיתה ספציפית.
והיא לא כזאת שמבקשת, וכאילו לא כזאת שאכפת לה, אז הרגיש לי שזה ממש ממש חשוב.

ולמרות כל זה, לקח לי זמן. תכננתי להספיק לחורף הזה, וכבר מתחילתו חיפשתי חוט שיתאים לרמה שרציתי, ויתאים לצבע שהיא ביקשה (ירוק-אפור). וכשמצאתי את הצבע, לא הייתי מרוצה מהחוט וכשמצאתי חוט, לא היה ממנו במלאי (כמובן) וכל מיני כאלה.
בסוף שיניתי קצת מסלול, כדי שזה כבר יקרה – ירוק בהיר יותר ממה שהיא רצתה (כן, זה ירוק!), ודק יותר ממה שאני רציתי.
זה אמנם ייצר לי יותר עבודה, אבל אני חושבת שבסוף זה שידרג את הכובע מאוד.

השתמשתי בחוט Squishy של Anzula. זה חוט של 350 מ' ל- 10 גר', מ- 80% מרינו סופרוואש, 10% קשמיר, ו- 10% ניילון, שצבוע ביד. נכון ללפני שנה בערך, החזיקו אותו בצמר גורמה, ברעננה.
זה חוט שבחרתי לפי הצבע והנעימות, והתגלה בפועל כחוט מעולה ורך, שגם מאוד נעים לסרוג בו, וגם אפשר לקבל בו יחסית בקלות תוצאה מאוד טובה ואחידה בסריגה (לטעמי נו, לטעמי).

הדוגמה שבחרתי היא דוגמה חינמית, יחסית פשוטה, שנקראת Irma hat של Aneta Gasiorowska ושמורה אצלי בפינטרסט כבר כמה שנים לשעת הצורך. וכן, היא סרוגה בשתי מסרגות!
במקור היא מיועדת לחוט עבה יותר, אבל אין בעיה לעשות בה התאמות למידה הרצויה, כל עוד משנים את מס' העיניים ההתחלתי בכפולות של 8 ביחס להוראות המקוריות. גם בגובה הכובע, כדי להתאים אותו לאורך הכובע שרציתי, פשוט עשיתי יותר חזרות על רצף הדוגמה עד לשלב הצמצומים בהוראות המקוריות.

אני כמובן הכי התעכבתי בשלב הפטנט, כי אני נודניקית ופחות סורגת בשוטף בשתי מסרגות, אז לקח לי זמן להתאפס על עצמי ולקבל פטנט שאהיה מספיק מרוצה ממנו, אבל משלב המעבר לדוגמה, זו דוגמה שזרמה לי מאוד בסריגה – בבלאנס בין דברים שמשתנים, לדברים קבועים, ובזה שהכל יחסית פשוט ושאין בה דברים מתחכמים ומעצבנים לסריגה.
כמובן שלמרות שהרגיש לי בהתחלה שזה הולך ממש מהר, הסתבר בפועל שסריגה בשתיים בשילוב עם חוט דק (כרגיל), פשוט לוקחת לי יותר זמן. אבל, העיקר שהצלחתי לסיים אותו עוד לחורף הזה, ושהתוצאה יצאה לטעמי ולטעם המזמינה, והצלחנו להגיע למידה שגם נראית עליה סבבה ;)

תראו, הוא אפילו יפה מאחורה, לא?

זהו.

אמנם התמונות צולמו בטלפון, במטבח של סבתא ביום שישי בערב, אבל היה חשוב להספיק ולסיים כשעוד קר, וכשעדיין יש סיבה ללכת איתו. וכן, מסתבר שגם בתנאים קשים אפשר להסתדר במטבח.

עד כאן פרק הסריגה בשתיים לחורף הזה. אני חוזרת למסרגה האחת שלי (אולי אספיק עוד איזה קרדיגן אביבי ופשוט לשם שינוי?)…

ואם אני כבר כאן, מעדכנת את מי שבענייני סריגה במסרגה אחת, שבשלישי השבוע (7/2/23) ייפתח עוד מחזור (כנראה האחרון לחורף הזה) של קורס הסריגה למתחילות שלי בגבעתיים, ויש עוד מקום אחד אחרון.
אז למי שלגמרי לגמרי מתחילה, או למי שרוצה ללמוד מסודר מההתחלה, או למי שרוצה לחזור לעניינים, זו הזדמנות טובה ;) כל הפרטים >> כאן.

יאללה,
שבוע טוב,
אנטיל ווי מיט אגיין,
ליאת.