אז כבר עבר קצת זמן, אבל חשבתי לכתוב, לכם ולי, סיכומון קטן בענייני כובע העלים שסרגתי. או, כובעי העלים שסרגתי, בעצם.

כבר כתבתי עליהם בפייסבוק, וקשקשתי עם עידית בקשקושי סריגה, אבל פתאום הבנתי שאני רוצה שיישאר מהם משהו כאן, לאורך זמן, להמשך. לסורגות הבאות שיחפשו בהמשך דוגמאות לכובעים בסריגה במסרגה אחת. כדי שיוכלו למצוא אותם – ולהחליט אם הם מתאימים להן, או לא.

אז הדוגמה נקראת Ivy hat (שעכשיו קלטתי ש- Ivy זה בעצם קיסוס. אז זה כובע קיסוס. אבל אל תקראו לו ככה), והיא דוגמה בתשלום שעיצבה Lyudmila Hefni. זו דוגמה שנסרגת במסרגה אחת, והתוצאה שלה נראית כמו דוגמת בריוש מורכבת בשתי מסרגות.

אפשר לומר שהטכניקה הבסיסית כאן היא Slip stitch crochet בשורות קצרות, שזו טכניקה שמשתמשת בעיקר בסריגת וריאציות של עיניים שטוחות ללולאות אחוריות, אבל הטכניקות שהמעצבת הגיעה אליהן כאן כדי ליצור את הדוגמה וציוריי הדוגמה, הן כבר הרבה יותר מורכבות מזה, ומשתמשות בהרבה יותר סוגים של תכים.

התך השולט הוא Yarn over slip stitch, שיש לו ברשת הרבה שמות שונים, ובעברית אפשר לקרוא לו עין שטוחה עם חוט על המסרגה (אני קראתי לו כבר בעבר עין מלופפת, אלוהים יודע למה, אבל זה קצת יותר נוח וקצר ביחס לשש המילים המקוריות)…

באופן כללי הטכניקה הזו לא מתאימה למתחילות, כי היא דורשת קצת יותר שליטה במתח הסריגה. בדוגמה הספציפית הזו, גם יש הרבה מורכבות וצורך לעקוב אחרי ההוראות במדויק, ויש הרבה שילובי תכים חדשים, שהמעצבת "המציאה" לצורך הדוגמה, שצריך סבלנות לעקוב אחריהם בהתחלה בצמוד להוראות הכתובות, עד שמפנימים אותם.

ההוראות כמובן באנגלית, וכאמור, הן לא פשוטות, אבל חשוב לדעת שהמעצבת צירפה בהוראות קישורים להדגמת וידאו לכל סוגי התכים וההמצאות, וגם הדגמה שלמה לסריגת רצף דוגמית מתח הסריגה של הכובע, שבעצם דרכה אפשר ללמוד לקרוא את ההוראות לסריגת הכובע כולו.

את הכובע הראשון, הסגלגל, סרגתי כמתנה לאמא שלי, שראתה את החוט שהיה לי (Cantata של Cascade yarns) ומאוד אהבה את הצבע (צבע שהתכוונתי לסרוג איתו את הקרדיגן שלי מהחורף שעבר, וגיליתי שאני ממש ממש לא אוהבת אותו). כבר בסוף החורף שעבר הבטחתי לה שאסרוג לה ממנו כובע ואז נתקלתי בדוגמה הזו, שהיה ברור שהיא מוגזמת לכל הדעות, ולכן נראה היה לי שהיא מספיק ראויה למתנה הזו ;)

בגלל שכמה תלמידות שלי רצו לסרוג אותו גם, החלטתי אח"כ לסרוג אותו שוב, כדי שיישאר אצלי כובע כדוגמה.

נשארתי באותו חוט, כי אני מאוד מחבבת את האפקט שהוא יוצר בסריגה בטכניקה הזו, וסרגתי אותו משאריות החוט השחור איתו סרגתי בסופו של דבר את הקרדיגן.

אז חשוב לי לציין, שסריגת הדוגמה בפעם השניה, היתה הרבה הרבה הרבה יותר קלה ופשוטה לי מהסריגה בפעם הראשונה. וזה לא שידעתי יותר, או התעמקתי באיך שהדוגמה בנויה וכאלה. זה בעיקר בגלל שידעתי מול מה אני עומדת מראש, ודי ידעתי מה תהיה התוצאה – הדרך היתה לי הרבה יותר ברורה והרגישה לי הרבה פחות מעיקה או מעצבנת, והסריגה גם הלכה לי ממש ממש מהר (יחסית, הכל יחסית!!!).

יתרון גדול בעיני בדוגמה הזו, הוא שהיא כתובה בפירוט של אופציות, לכל מידה ולכל חוט שנרצה לסרוג בו (רצוי לא דק מדי, בכל זאת). זה אמנם דורש מאיתנו לסרוג דוגמית די גדולה ודי מורכבת לסריגה ורק אז לקחת ממנה מידות, לעשות חישובים ולהתחיל מחדש בסריגת הכובע, אבל סריגת הדוגמית גם מאפשרת לנו ללמוד קודם כל את הטכניקה ואת קריאת ההוראות, ולהתאמן בעצם, וגם מאפשרת לנו יחסית לדייק במידות.

הכובע נסרג בשורות קצרות על הצד, כך שאנחנו קובעים בעיקר את הגובה שלו מההתחלה, ואת זה אי אפשר לשנות, כשתוך התקדמות הסריגה אפשר להגיע להיקף הראש הרצוי (את זה אפשר קצת לשנות בסיום הסריגה ולהחליט אם רוצים לסרוג אותו רפוי יותר או צמוד יותר לראש).

אני מעדיפה תמיד לסרוג כובעים שלא יושבים צמודים לראש, אלא קצת רפויים ונופלים אחורה, אבל אין שום בעיה לסרוג אותו ככובע צמוד לראש.

הבעיה היחידה שלי עם הדוגמה היא שהיא לא יוצרת כובע מעוגל ושטוח בקצה העליון שלו, אלא קצת "שפיצי", שזה טיפה פחות לטעמי בכובעים, אבל זה כנראה בגלל שאני נודניקית. בכובע השחור ניסיתי קצת לשפר לי את זה, ובמקום לכווץ את הפתח שנשאר בקודקוד בסיום הסריגה, סרגתי לו "פקק" קטן – עיגולון שטוח בקוטר של הפתח שנשאר, אותו חיברתי בתפירה. הוא אמנם יוצר דוגמה פחות יפה בקודקוד של הכובע (במבט מלמעלה/מאחורה) אבל כיוון שממילא אני לא רוצה שהכובע ישב צמוד לראש, בשבילי זה קצת שיפר את תחושת השפיציות.

זהו. אז אפשר לומר שאני ממליצה לסרוג אותו. אבל רק אם אתן ממש רוצות כובע שווה, ואתן מוכנות לזה נפשית מראש, ויש לכן סבלנות ללמוד דברים חדשים ולסרוג כובע שהוא לא מהיר וחוזר על עצמו.

= = = = =

ואם אני כבר כאן, ואם גם אתן הגעתן עד כאן בקריאה, פינת הודעות ועדכונים קטנה >>