אז, נו? מה העניינים הבוקר? ירד אצלכם גשם? השמש זרחה מוקדם יותר?
זהו? זה כבר חורף באמת?

יש אנשים שאיך שמתחיל החורף, חוזרים לסרוג. אצלי זה לא עובד ככה ;)
אני חושדת שאצלי החורפיות מתבטאת בצורך עז לאפות עוגיות. אני אופה גם בקיץ, לגמרי, אבל עכשיו קופצות לי עוגיות לראש בלי קשר לכלום, וזו פעם שניה השבוע שאני כמו איזה זומבי אופה עוגיות אל תוך הלילה. בעצם יכול להיות שזה פשוט כי לא בא לי שיתחיל מחר?
ומי יאכל את כל העוגיות האלה ליאת? מי?

אבל, מספיק לדבר עלי ועל עוגיות. הפעם רציתי לחפור לכם קצת על הטכניקה של סריגת טפסטרי בעמודים. כן, לחפור. אין לי פה הדרכות וצילומים ועניינים, רק הגיגים, ומחשבות והסברים.

בגדול, סריגת טפסטרי במסרגה אחת (Tapestry crochet) היא סריגה בשני צבעים לפחות, לאורך אותה שורה, כשבכל פעם סורגים את התך בחוט בצבע הרצוי, ו"לוקחים" איתנו בתוך הסריגה גם את החוט (או למיטיבי לכת, את החוטים ברבים) בצבעים האחרים. בגדול זה בדר"כ פשוט בלאגן של מלא חוטים שמתלפפים אחד בשני ועושים צרות, אבל זה יכול לתת תוצאות מקסימות ;)

אפשר לסרוג טפסטרי בגבהים שונים של תכים (חצי עמוד, עמוד קצר, עמוד…). בעבר הדי רחוק יצא לי כבר לכתוב לכם על טפסטרי, וגם צילמתי הסבר קטן על טפסטרי בחצאי עמודים כשפרסמתי את שטיח הפרפרים של טובה (כפרה עליה).

סריגת טפסטרי בחצאי עמודים (Single crochet) נותנת את התוצאה הטובה ביותר לטעמי, כיוון שהאתגר בטפסטרי, הוא לקבל מראה סריגה חלק ככל האפשר, שלא יראו בו גליצ'ים של המעברים בין החוטים השונים ושלא יראו את החוט אותו אנחנו מסתירים בתוך הסריגה. חצאי העמודים, שהם תכים נמוכים וצפופים יחסית, מאפשרים להסתיר היטב את החוטים שאנחנו "סוחבים" בתוך הסריגה. בעיקר אם סורגים בחצאי עמודים בתך שיבולים/חצאי עמודים מפוצלים/Waistcoat stitch או איך שלא יקראו לזה, וגם בחצאי עמודים ללולאות אחוריות, בהם סורגים בדר"כ את תיקי המוצ'ילה למיניהם…

אז, ככה נראית סריגת טפסטרי בחצאי עמודים בתך שיבולים בחוטי טריקו, וקפה:

סריגת טפסטרי בעמודים (Double crochet), אמנם נותנת תחושת התקדמות מהירה יותר, אבל מאתגרת הרבה יותר מבחינת התאמת מתח הסריגה והטכניקה לכך שיראו כמה שפחות את המעברים ואת החוטים המוסתרים. לכן גם די נמנעתי מלסרוג בטכניקה הזו. ידעתי, בלב, שבשבילי, זה פתח לצרות. אני אשתגע מזה, וחבל.
חבל עלי ;)

אבל, מסתבר שדוגמאות יפות משכנעות אותי לנסות ולהתמודד.

כבר לפני חצי שנה ניסיתי את דוגמת שמיכת הריבועים המהממת לטעמי Midnight Diamond Blanket של Catherine Noronha  (למרות שנחרדתי כשגיליתי שהיא סרוגה בטפסטרי בעמודים).
זה התחיל בניסיון לריבוע אחד ממנה, בחוטים דקים, שעשה לי את המוות:

המשיך בניסיון לריבוע אחד בחוטי טריקו ששימח אותי מאוד (כי חשבתי שפתרתי לעצמי את כל הבעיות בחיים בסריגת העמודים למרכז התך, כמו בתך שיבולים):

ונגמר בשישה ריבועים סרוגים בחוטי טריקו שיושבים אצלי עד היום בערימה בחדר השינה (כן, אין להם מקום אחר), ומחכים שאתמודד איתם:

(נו, לפחות התלמידות שלי כבר למדו מהניסיון שלי לשטיחים שלהן – אם סורגים 6 ריבועים בחוטי טריקו שצריכים להתחבר לשטיח, לא עושים עליהם ניסיונות לשיפור מתח הסריגה ליאת! דואגים שהם יהיו בדיוק באותו גודל, כדי שגם תוכלי לחבר אותם בצורה מושלמת ולא תצטרכי לחכות שיהיה לך זמן וכח לסרוג 3 מהם מחדש!).

בכל מקרה, בשבוע וחצי האחרון, במסגרת משבר החגים שעבר עלי (שזה אומר שכל מה שסרגתי יצא מכוער, ולא הצלחתי שום דבר ממה שתכננתי להספיק, ולא הצלחתי להתקדם עם מנדלות האוברליי שלי, שתקועות ולא מצליחות לגדול. בקיצור – משבר חגים), התגלגלתי די בטעות להתחיל ולסרוג את דוגמת שמיכת ה- Rozeta, שהיא דוגמה שעיצבה טטיאנה, המעצבת המוכשרת מהבלוג Lilla Björn, עבור פרוייקט ה"סריגה ביחד" (CAL = crochet along) השנתי של Scheepjes, חב' החוטים ההולנדית.
זה פרוייקט מאוד מאורגן, עם הוראות שמתפרסמות בשלבים אחת לשבוע, ותרגומים למלא שפות, וסרטוני הדרכה לכל השלבים, ואופציות לשילובי צבעים מוגדרים, בחוטים מוגדרים מאוד מאוד, וערכות מוכנות, של  חוטי Scheepjes, כמובן.

השמיכה המלאה היא שמיכה מלבנית, שהאלמנט המרכזי שלה סרוג בטכניקת טפסטרי, וההמשך עובר גם לטכניקת שכבות אוברליי (Overlay crochet). המראה הכללי של השמיכה, כמו שהגדירה את זה טוב חנה, אחת התלמידות שלי, הוא של "לונגי" – רק סרוג. היא דווקא נחמדה בעיני, בניגוד לפרוייקטיי השמיכות המוגזמות האחרונות שאפשר למצוא ברשת, אבל בעיקר האלמנט המרכזי העגול שלה מוצלח.

אז התחלתי לסרוג אותה, כדי לסרוג משהו, משאריות של חוטי כותנה ממה שהיה לי בבית, ומסרגה 2mm.
מההתחלה היה ברור שאף אחד לא יסרוג פה שמיכה, אבל בסוף החלטתי למשוך את זה עד לגודל של כרית עגולה קטנה (כ- 35 ס"מ), שוב – ממה שהיה בבית ;)

ההמלצה הכי חשובה שלי בעניין הטפסטרי בעמודים, היא שכדאי לעשות ניסיון עם השורות הראשונות בדוגמה ובחוט שלכם, ולראות איך להתאים את מתח הסריגה שלכם בצורה הטובה ביותר, כדי שהחוטים המושחלים יראו כמה שפחות והמעברים יהיו חלקים עד כמה שניתן, ועדיין, שהסריגה תישאר שטוחה עד כמה שאפשר (זה בעיקר חשוב למי שמתכוון להמשיך ולהגדיל את השמיכה, אבל בגדול, רצוי שזה יהיה שטוח – לא מתקער ולא גלי). וכן, גם להחליף מסרגה אם צריך. ואז, כשתגיעו לתוצאה טובה, תפרמו הכל ותתחילו מחדש. זה מה שאני עשיתי.
בדר"כ ממליצים לסרוג רפוי יותר מהרגיל בסריגת טפסטרי בעמודים, אבל אני בפרוייקט הזה, הגעתי בסוף למסקנה שעדיף לי לסרוג הדוק יותר מהרפוי הרגיל שלי, ולהקטין את המסרגה ביחס למה שבדר"כ הייתי סורגת, אז אין באמת חוקים. פשוט תנסו, ואל תתעצלו לפרום!

הדבר שהכי מצא חן בעיני בדוגמה הזו, הוא שבגלל נקודות התחלת השורה, בשולי מעברי הצבעים, כמעט ולא רואים את התפר, למרות שכל שורה נסגרת בעין שטוחה! זה ממש שימח וריגש אותי, ואז הבנתי שיש לי בעיה חמורה, אם אלה הדברים שמשמחים ומרגשים אותי…

בסופו של דבר סרגתי את 23 הסיבובים הראשונים בדוגמה, והוספתי סיבוב אחד שזורם עם הדוגמה, אבל ללא הגדלות (כדי לתת נפח לכרית). לגב הכרית סרגתי פשוט עיגול שטוח בעמודים עד למספר העיניים שהתקבל בחלק הקדמי וחיברתי את שני החלקים בסריגת חצאי עמודים מסביב.

יצאה כרית קטנה וחמודה, ואין ספק שהאלמנט העגול בדוגמה הזו יכול לשמש גם לתיק עגול בחוטי כותנה (אם תסרגו שניים כאלה ותחברו) או לפוף מקסים, או לשטיחון עגול (אמנם בחוטי טריקו אלסטיים לא קל להתמודד עם הטפסטרי בעמודים לטעמי, אבל עם חוטי טריקו דקים יש לכם סיכוי טוב).

טוב, לא יודעת מה איתכם, אבל מאז שהתיישבתי לכתוב את הפוסט הזה לפני כמה שעות, ועד עכשיו, קרו פה מלא דברים… הספקתי
– גם להכין את העוגיות האלה (מסקנות – הן מאוד טעימות, בעיקר אם לא שורפים אותן, ועניין השבירה -המגניבה הזאת הוא ממש לא בשבילי כי זה נראה נורא, אבל – הי! היה לי קמח תירס בבית! ריספקט)
– גם לבשל אורז טעים (יש עוד שעה לישון – לא ננצל אותה?)
– וגם להגיע למצב שישנה פה לידי כלבה לא מזוהה, שנקלעה לפתח הבית שלי רטובה לגמרי בסופה ונראה מחר בבוקר אם היא של מישהו במושב או שהיא של הפועלים התאילנדים שעבדו היום במשק לידי (הממ… מישהו יודע איך אומרים "רגלי" בתאילנדית?)

זהו. יאללה, יאללה, בוקר טוב, וחורף חמים ונעים שיהיה :)

אז בדר"כ אני מאלה שנוטים להתחכם ולסבך. אין ספק.
בוחרת בדרכים הכי קשות ולא תמיד הגיוניות, כדי שיצא הכי טוב שאפשר. האמת היא, שזה הפך את תכנון סדנת הסריגה למתחילות שלי, לממש בעייתי.
רציתי להצליח לתת כמה שיותר כלים, ולכסות כמה שיותר טכניקות, ושיצאו תוצרים ממש ממש יפים גם לסורגות מתחילות מתחילות. ויופי באמת.

בסוף הצלחתי לבנות משהו. פשוט. בחיי. נראה היה שסדנאות החורף הקודם היו מוצלחות ביותר, והכי שימח אותי לראות שהבנות שהשתתפו בהן, המשיכו לסרוג גם בקיץ ;)

השלב הכי כיפי בסדנה, היה תמיד התגובות בשיעור סריגת ריבוע הגראני (הממ… כן, ריבוע גראני הוא ריבוע סבתא, הוא Granny square) – ביחס לטכניקה הפשוטה יחסית לסריגה, התוצאה והיווצרות הריבוע מתוך הסריגה המעגלית, תמיד תמיד משמחת ומפתיעה אותן.

בחורף שעבר, כרית הדוגמה שסרגתי לשיעור היתה מורכבת מכמה ריבועים בגודל סטנדרטי, מחוברים יחד (בדר"כ אפשר לראות את התמונה הקבועה שלה כאן, בראש דף הפתיחה בבלוג). בשיעור לימדתי את הטכניקה הבסיסית, וטכניקת חיבור הריבועים, וניסיתי להעביר לתלמידות שיש המון אופציות שאפשר לשחק איתן בטכניקה הזו – גם סוגים שונים של פריטים (שמיכות, כריות, תיקים, בגדים) וגם משחק עם גודל הריבוע או החלפות הצבעים שבו, שיכולים לגמרי לשנות את התוצאה.
אבל, הניסיון בשיעורים לימד אותי שלרוב קשה להן לדמיין את האופציות בלי לראות אותן סרוגות, וגם, שסריגת ריבועים קטנים וחיבור שלהם היא תהליך קשה נפשית – גם למתחילות וגם למתקדמות ;)

אז לסדנאות החורף הזה, סרגתי עוד דוגמת כיסוי כרית לשיעור הריבועים. הפעם כיסוי כרית שסרוג בעצם מריבוע פשוט אחד גדול, מקופל לצורת מעטפה על גבי הכרית ומחובר רק במפתחי המעטפה.
ככה גם סורגים את שני צידי הכרית בחלק אחד בלבד וגם מקבלים שני צדדים לכרית, עם מראה שונה בכל צד.

כמובן שכשסרגתי את הדוגמה, היתה לי במלאי רק כרית בגודל 50*50 ס"מ, שהיתה גדולה בהרבה ממה שהתכוונתי. וכמובן שהתעצלתי ללכת ולחפש לי כרית קטנה יותר. כתוצאה מכך, גודל הריבוע שהייתי צריכה לסרוג הגיע לכ- 70 ס"מ, מה שדי נותן שמיכת תינוק קטנה, וגרם לי להתלבטות אם בכלל לטרוח ולהפוך אותה לכרית. אבל, בסוף עמדתי בתכנון הפכתי את השמיכה לכרית, וסרגתי שמיכת תינוק חדשה (אותה ראיתם בפוסט הקודם, ואם לא אתם חייבים לראות).

בינתיים, כבר בשיעור הראשון בסדנת המתחילות השבוע, אליו רק הבאתי את הדוגמאות לשיעורים הבאים, הכרית הזו גררה התלהבות ממש (קצת מוגזמת בעיני- אפילו נעלבתי בשם הארנבים שאנחנו אמורות לסרוג בשיעור האחרון בסדנה). לדעתי, זה בעיקר בגלל שילוב הגוונים שלה.

אז החלטתי שלא נעים – צילמתי גם לכם, וקפצתי לכאן כדי להסביר איך :)

אמ;לק – סורגים ריבוע גראני שאורך צלעותיו כאורך אלכסון ריבוע הכרית שרוצים לעטוף. עוטפים את הכרית ומחברים את דפנות הריבוע לאורך שולי המעטפה עד לסגירה.

ובגירסה הארוכה יותר >>

• צריך לקחת בחשבון שהדוגמה מחוררת יחסית, לכן יש צורך בכרית פנימית שנראית טוב, ורצוי שתתאים בצבעים לצבעי החוטים בהם נסרוג.
• עובי וסוג החוטים לא באמת משנה. רק קחו בחשבון שככל שהחוט יהיה עבה יותר, גודל החורים בדוגמה יהיה גדול יותר גם הוא.
• בצורת החיבור שאני עשיתי, אין דרך להסיר את הכיסוי לצורך כביסה. אפשר להתחכם ולחבר קצת אחרת, אבל אני מודה שאין לי כוחות לזה כרגע. בחייאת…

סריגת ריבוע גראני בסיסי:

קיצורים: עמ' = עמוד/ים || ע"ש = עין/ני שרשרת || ע' = עין

נתחיל מטבעת קסם.

סיבוב 1: 3 ע"ש (נחשבות לעמ' ראשון בסיבוב), * ע"ש 1, 3 עמ' לתוך הטבעת * חוזרים על הקטע בין הכוכביות 3 פעמים סה"כ.

ע"ש 1 ו- 2 עמ' אחרונים לתוך הטבעת. סגירה בע' שטוחה לע' השלישית מבין עה"ש ההתחלתיות.

סיבוב 2: מתקדמים בע' שטוחה אל תוך מרווח עיני השרשרת הפינתי.

3 ע"ש (נחשבות לעמ' ראשון בסיבוב), ע"ש 1, 3 עמ' לתוך אותו מרווח פינתי,

* נסרוג [3 עמ', ע"ש 1, 3 עמ'] למרווח הפינתי הבא * חוזרים על הקטע בין הכוכביות 3 פעמים סה"כ.

2 עמ' אל המרווח הפינתי בו התחלנו את הסיבוב, וסגירה בע' שטוחה לע' השלישית מבין עה"ש ההתחלתיות.

סיבוב 3: מתקדמים בע' שטוחה אל תוך מרווח עיני השרשרת הפינתי.

3 ע"ש (נחשבות לעמ' ראשון בסיבוב), ע"ש 1, 3 עמ' לתוך אותו מרווח פינתי,

* 3 עמ' למרווח הבא, [3 עמ', ע"ש 1, 3 עמ'] למרווח הפינתי הבא * חוזרים על הקטע בין הכוכביות 3 פעמים סה"כ.

3 עמ' למרווח הבא ו- 2 עמ' אל המרווח הפינתי בו התחלנו את הסיבוב. סגירה בע' שטוחה לע' השלישית מבין עה"ש ההתחלתיות.

סיבוב 4: מתקדמים בע' שטוחה אל תוך מרווח עיני השרשרת הפינתי.

3 ע"ש (נחשבות לעמ' ראשון בסיבוב), ע"ש 1, 3 עמ' לתוך אותו מרווח פינתי,

* 3 עמ' למרווח הבא, 3 עמ' למרווח הבא, [3 עמ',ע"ש 1, 3 עמ'] למרווח הפינתי הבא * חוזרים על הקטע בין הכוכביות 3 פעמים סה"כ.

3 עמ' למרווח הבא, 3 עמ' למרווח אחריו ו- 2 עמ' אל המרווח הפינתי בו התחלנו את הסיבוב. סגירה בע' שטוחה לע' השלישית מבין עה"ש ההתחלתיות.

* ניתן להגדיל את הריבוע ע"י חזרה על סיבוב 4 תוך הוספת מקבץ אחד של "3 עמ' למרווח הבא" בכל דופן של הריבוע, עד לגודל הרצוי.

* בסיבוב ההגדלה האחרון של הריבוע, אפשר לסרוג 2 ע"ש בפינות (במקום ע"ש אחת), כדי לקבל פינות בזוית ישרה יותר (והאמת היא שאם סורגים משהו שהוא לא כרית, אפשר בכל השורות לסרוג 2 ע"ש בפינות).

* ההוראות והתרשים מתייחסים למצב בו לא מחליפים צבעים. במידה ורוצים לחבר חוט בצבע חדש נוותר על ההתקדמות בע' שטוחה בתחילת הסיבוב, ונחבר את החוט החדש יש בשלב 3 עה"ש שנחשבות לעמוד ראשון (או נסרוג עמ' מדומה במקום 3 עה"ש האלה).

* במידה וסורגים את הריבוע למידה גדולה יחסית (כמו שמיכה), ובמידה שסטיית הזוית במעברי הצבעים בריבוע מפריעה לשקט הנפשי שלכם, אפשר לפתור אותה על ידי היפוך כיוון הסריגה בתחילת כל סיבוב.

התאמה לכיסוי הכרית:

1. מודדים את אורך האלכסון בכרית אותה נרצה לעטוף >

2. סורגים את ריבוע הגראני עד שאורך הצלעות שלו יהיה באורך האלכסון שמדדנו.

3. ממקמים סמנים בעין המרכזית בכל צלע. מקפלים את פינות הריבוע למרכזו (כמו בדוגמית בתמונה 2) ומתחילים בחיבור הדפנות מהסמן למרכז הריבוע.

4. מניחים את הכרית בתוך הפינה (למרות שאין כרית בתמונות – לא לשכוח!), ומקפלים מעליה את שתי הפינות הנגדיות (כמו בדוגמית בתמונה 3). ממשיכים בחיבור ממרכז הריבוע בו עצרנו, עד לסמן הנגדי ואז מחברים את החוט מחדש בסמן הימני מחברים את הדפנות גם בכיוון השני (לאורך כל הדופן).

אפשר לחבר בכל שיטה שמכירים (חצאי עמודים, עיניים שטוחות, עיניים שטוחות ללולאות הפנימיות)… אני חיברתי בחיבור שטוח, חיבור ש"מתכתב" עם פתיחת הפוסט – החיבור הכי קשה ומעצבן לביצוע, שנותן את התוצאות הכי טובות לטעמי (חיבור שנחשפתי אליו לראשונה בפוסט הזה, של דדרי).

וכיוון שהוא לא הכי פשוט, צילמתי סרטון (חפוז) להדגמה של חיבור הכרית, על דוגמית קטנה >>

זהו. בגדול זה עדיין פשוט, נכון?
ונכון שגם ברור לכם שאתם יכולים לסרוג מהוראות ריבוע הגראני הזה גם דברים אחרים?
ונכון ברור לכם שאתם יכולים להשתמש בטכניקת החיבור שהדגמתי גם לחיבור ריבועים סתם כך?

יאללה, יאללה.
לכו לסרוג :)
ליאת.

טוב, היה לי יום ממש עקום לתחילת השבוע, וכבר ממש מאוחר, ותכף מגיעות לכאן בבוקר תלמידותיי היקרות (שגם ברגיל הן כמעט מעירות אותי), אז…
אז אני אעשה את זה קצר.

לטעמי, יש טכניקות בסריגה שחשוב לדייק בעת השימוש בהן. טכניקת הלופ סטיצ'ים לגמרי נכנסת להגדרה הזאת. וכן, לא בא לי לקרוא לזה "תך לולאה" כי זה קצת מוציא לי את החשק, טוב???

למה הכוונה ב"לדייק"? – הכוונה היא שאם נסרוג בטכניקה הזו את הדוגמה הנכונה, עם החוט הנכון, אפשר לקבל תוצר מקסים, ולעומת זאת לסרוג בדיוק את אותו הדבר בחוט שפחות מתאים יכול לפעמים לתת תוצר שעדיף היה שלא ייסרג.

זו לא פתיחה טובה. הרי הכל עניין של טעם, ויש דברים שאני לא יכולה ללמד. פשוט חשוב לי שתבינו, שלפעמים שווה להתלבט קצת ולנסות קצת, ואם זה לא זה, אז פשוט לפרום. לא חייבים תמיד להתעקש, טוב???

התחשק לי מאוד ללמד את עניין הלופ סטיצ'ים כבר ביום הסריגה הבינלאומי לפני שנתיים, כשסרגתי לי את פוף הלופים שלי ואחיו השטיחון. אבל אז החלטתי שזה תך שטכנית, יהיה לי קשה מידי ללמד עשרות משתתפים בזמן מאוד קצר, ושצריך לכוון לדברים קלים יותר. השנה, החלטתי שבא לי בכל זאת לאתגר אתכם ואותי, גם כי יש דברים שאני קצת עקשנית בהם, וגם כי האריכו קצת את זמן ההדרכה שיש לי, אז מקסימום אני אעבור אחת אחת, ונעשה את זה יחד, ועד שיגמר לנו הזמן נדע כולנו לסרוג את הלופים האלה.

הקטע עם התך הזה, הוא שיש כמה וכמה וכמה דרכים לסרוג אותו. ההבדלים לפעמים קשורים בסגנון הסריגה המקורי של הסורגת, אבל כל דרך נותנת תוצאה טיפה שונה, לפעמים בזוית שהלולאה תשב בה, ולפעמים בחוזק הקשר שמחזיק אותה. אז לקראת יום הסריגה, כרגיל אצלי, ישבתי לחפור ולנסות את כל הדרכים האפשריות. זה המקום לגלות שכמו רוב הדברים שאני בוחרת לסרוג, העבודה עם התך הזה לוקחת יותר זמן, יותר חוט ויותר מאמץ מתכים אחרים. זה כל כך אני, שזה עצוב. גם הניסיונות לקחו נצח. בסוף בחרתי שתי אופציות שאדגים ביום הסריגה, האחת לעבודה עם חוטים דקים והשניה לעבודה עם חוטי טריקו.

רגע, הבנתם שיש הדרכה? חינמית? ושאתם מוזמנים?

באירוע יום הסריגה העולמי לסריגה במרחב הציבורי (שמתם לב שרשמית הוא הפך השנה מבינלאומי לעולמי? או שאולי זה קרה כבר איפשהו באירועים הקודמים ולא שמתי לב?), אירוע שמארגנת במסירות אלונה ארובס, אני אעביר הדרכה בנושא טכניקות לעבודה עם לופ סטיצ'ים. בהשראת הקורסים באתר Craftsy, למי שמכיר, נורא רציתי לקרוא להדרכה Loop stitch: Basics and beyond, אבל אני לא בטוחה שנספיק גם את הביונד.

נלמד שתי טכניקות לסריגת לופ סטיצ'ים, נבין איך הם עובדים, ונתחיל לסרוג עיגול שטוח של לופ סטיצ'ים שיוכל לגדול להיות כרית עגולה ושטוחה, או פוף עגול ושמנמן, או שטיח עגול. אבל בעיקר נתרגל, ונפרום ומקסימום תתחילו בבית מחדש אחרי שתבינו מה אני רוצה מכם. וכן, אפשר גם לסרוג בטכניקה הזאת גם בובות. בחיי. כל מיני קיפודים, או כבשים או חיות אחרות עם תלתלים (הממ…), והרי רוב החיות בעולם נסרגות בעיגול, אז בכלל…

חוץ מהעיגולים, אני אעבור קצת גם על אופציות לסריגת ריבועים (תראו, אפילו שזה "אעבור קצת", השקעתי וסרגתי כרית ריבועית שלמה!), בטכניקות של סריגת הלוך ושוב ו/או בסריגה מעגלית. בקיצור, יש לי תכניות מכאן ועד ביונד, להכין לכם עוד מיליון דוגמיות, כך שיש סיכוי שאני לא אישן עד אז, ואל תגידו על זה כלום כשתראו אותי, טוב???
גם אל תגידו כלום אם לא יהיו מיליון דוגמיות ויראה שישנתי מלא, טוב???  ;)

זהו. אז אירוע יום הסריגה העולמי לסריגה במרחב הציבורי יתקיים בגני יהושע, בת"א.
יום רביעי, ה- 20/6/18. ההדרכה שלי תהיה ב- 16:00, אבל יש יום שלם של הדרכות סריגה ומינגלינג על הדשא וקשקושים על סריגה, אז אתם מוזמנים להיכנס לפרטי האירוע כאן בקישור ויש שם את כל הפרטים, ואיך מגיעים, ואיך מוצאים את הגבעה שעליה אנחנו יושבים לסרוג כל שנה.

לתרגול אפשר להביא כל חוט ומסרגה בהתאם לחוט. ללימוד הראשוני פחות הייתי הולכת על חוטי טריקו או על חוטים דקיקים, אז תביאו משהו באמצע, טוב???

יופי. תראו מה קורה כשאני מנסה לכתוב קצר!
אם ראיתם את הפוסט הזה על הבוקר, יש סיכוי שעד הצהריים, כשתהיה לי הזדמנות לקרוא אותו מחדש, הוא יעבור קצת עריכה. אבל אין לי כוח עכשיו. אז לילה טוב.
טוב???

רגע, מה זה בתמונות?

* יש שם כרית עגולה ורדרדה, שהיא בקוטר כ- 40 ס"מ, וכרית בז'ית/כסופה ריבועית בגודל 40*40 ס"מ. אני מסבירה כי אמרו לי שלא מצליחים לקלוט את הגודל שלהן בתמונות. אז תקלטו. באחת התמונות ניסיתי לצורך הפרופורציה לצלם אותן על שטיח המנדלונה שלי. שהוא בקוטר 1.25 מ' (הוא יפה. אני יודעת. תודה. הוראות יעלו לרכישה בקרוב). הן סרוגות בחוט Samba Solid ובמסרגה מס' 5. הכריות.

* בתמונות אחרות יש את פוף הלופים שלי, שאין לי כוח לקום ולמדוד אותו כרגע אבל הוא פוף. סרוג בחוטי טריקו מבד דק ועדין ורך (לא דקים, ולא פרוסים דק, חוטים מבד דק).

* ויש פה איפשהו גם את שטיחון הלופים, שנסרג גם הוא משאריות אותם חוטי טריקו, ומאז התמונה גדל והתעבה, אבל מסתבר שלא טרחתי לצלם אותו…