מסתבר שעבורי אין זמן טוב יותר לכתוב בו פוסט, משידור תוצאות מדגם הבחירות… (:

אלה, אחייניתי הבכורה, כבר בת חמש.  או במילים אחרות – OMG!! היא כבר ממש בנאדם מבוגר. יש קטעים שזה די מפחיד…

כיוון שהיא ילידת דצמבר, היא תמיד נתקעת עם מתנה סרוגה מהדודה שלה. כשאני חושבת על זה לעומק, נראה לי שזה די מבאס, אבל – זה מה יש.  אז שוב סרגתי לה מתנה…

החלטתי לסרוג לה חותלות, כי לפחות לפי התחושה שאני מקבלת מ- Pinterest, הן ממש חוזרות לאופנה.  כהרגלי, הסתכלתי על אלף דוגמאות של חותלות, ניסיתי כל מיני דברים,  פרמתי מלא וזה מה שיצא.

הרעיון היה לסרוג חותלות שבקצה העליון שלהן "יחזיקו" ויהיו צמודות לרגל, אבל באורך שלהן יהיו רפויות ובעיקר שבחלק התחתון יהיו "נשפכות" יחסית ולא צמודות לקרסול. 

הגדלתי ראש, מדדתי את היקף הרגל שלה מתחת לברך, ועבדתי לפי זה.

אז אלה לא הוראות מדוייקות, אבל… התחלתי מטבעת של 27 עיניים לדעתי (בשביל היקף רגל של כ- 19 ס"מ, אם אני לא טועה…), כך שסריגת החותלות מתחילה מהחלק העליון שלהן.

להתחלה סרגתי "פטנט" של עמודים קצרים – שורה ראשונה של עמודים קצרים לכל האורך. ושורה שניה של עמודים קצרים חובקים, אחד קדמי ואחד אחורי לסירוגין, לכל האורך.

בשורה השלישית התחלתי בהחלפת צבעים וסרגתי עמודים קצרים לתוך הלולאה האחורית בלבד (שזה די מעצבן לסרוג, אבל יוצר דוגמא יפה..). הגדלתי את ההיקף בשתי עיניים, על ידי סריגת שני עמודים קצרים לתוך אותה עין באיזור העין השביעית ובאיזור העין ה- 21.

בשורה הרביעית החלפתי שוב צבע והמשכתי בעמודים קצרים ללולאה אחורית בלבד לכל האורך (שזה הרעיון באופן כללי…).

בשורה החמישית,  הוספתי שוב שתי עיניים,  שוב ע"י סריגת שני עמודים קצרים לתוך אותה עין באיזור העין השמינית  והעין ה- 22.

המשכתי בסריגת שורות של עמודים קצרים לתוך הלולאות האחוריות בלבד, תוך החלפת צבעים בכל שורה (כמובן שגררתי את החוטים לאורך העבודה ולא גזרתי חוט בסוף כל שורה חס וחלילה, כיוון שזה מתכון בטוח לאיבוד שפיות הדעת וכל רצון לסרוג משהו צבעוני אי פעם!).

לא יודעת כמה שורות. כמה שנראה לי. בכל מקרה הרעיון היה להגיע לגובה גבוה יותר מגובה השוק, כדי שהחותלות לא יעמדו צמודות על הרגל, אלא עם קפלים וכאמור כדי שבקצה התחתון הן ישפכו קצת.

שתי שורות לפני הגובה הרצוי הקטנתי שוב בשתי עיניים (על ידי סריגת שני עמודים קצרים יחד, פעם אחת באיזור העין תשיעית ופעם שניה באיזור העין ה- 23) וסיימתי שוב בשתי שורות של פטנט עמודים קצרים (כמו שורות 1-2). שימו לב שההקטנה לקראת הסיום היא רק של 2 עיניים, למרות שההרחבות היו של 4 עיניים. המטרה היא שהחותלות לא ייפלו עד הריצפה מצד אחד, אבל גם לא ייתפסו באיזור הקרסול  ויעמדו (אלרגיה קטנה שיש לי, בשל חוויות טראומתיות באיזור שנות השמונים, בהן כל קצה של בגד היה מסתיים בסוג של פטנט – שרוול, מכנס, תחתית של חולצה… נורא).

לסיום, הוספתי פרחים קטנים (כהרגלי, הכל ברגע האחרון…) ויצאתי לדרך.

 עד כאן להפעם. יש לי עוד המון עניינים לכתוב לכם, מקווה שאמצא גם את הזמן בקרוב.

מחר יום ארוך, בסיומו נפתחת קבוצת הסריגה הראשונה שלי ביבנה, שזה משמח ומרגש (:

עדכונים בקרוב, ליאת ♥

או בעברית – הוראות לסריגת פונצ'ו במסרגה אחת לילדה בת שלוש

אלה מאוהבת קשות בטום, החתול הוירטואלי באייפון של ל'. מכאן עולה שברמה מסוימת, היא מאוהבת ב- ל'. בכל ערב שישי כשאני מגיעה לארוחת הערב המשפחתית היא שואלת בקול קטן איפה ל', כאילו בלי סיבה. אני משתפת פעולה ועונה שהוא יגיע קצת יותר מאוחר. היא לא עושה מזה עניין, ממשיכה הלאה, מחכה בסבלנות.

ל' מגיע בשלב מאוחר של הערב. היא לא עושה סימנים של התרגשות מיוחדת. משחקת אותה אדישה. מתעסקת בדברים אחרים, צובעת משהו, שרה לעצמה שירים מבת הים הקטנה (נכון שאפשר לחנוק את רינת גבאי לפעמים?), כאלה, עניינים שוטפים של ילדים. מי שמתבונן בתשומת לב מהצד, ישים לב שהיא בודקת את השטח, מעיפה מבט אל המיקום של ל' על הספה מידי פעם, מחשבת את המרחק ואת הטקטיקה… ואיכשהו, בטבעיות, היא נקלעת לאזורו על הספה, במקרה היא לידו, ואחרי כמה רגעים של השהיה זורקת לחלל האוויר את השאלה הסתמית: "הבאת את החתול?"

מאותו רגע מוחרם האייפון היקר של ל' (והוא יקר). למי שלא מכיר את טום, מדובר בחתול וירטואלי שעושה כל מיני פעולות מיותרות אך נחמדות, ובעיקר חוזר על כל מה שאומרים לו, ובדיוק רב. הסשן נפתח בזה שהיא משקה אותו אלף כוסות חלב (וירטואליות) וחובטת בו חבטות וירטואליות קשות. הוא לא מתעייף ולא נכנע, נותן לה להתעלל בו, זה חלק מקסמו כנראה… ואז, היא מקרבת את המכשיר קרוב קרוב ושרה לו בלחישה: "ננה בננה, תחת של בננה". הוא שר לה בלחישה בחזרה, והיא מתמוגגת מאושר!…

וכאן עולות כמה בעיות נוקבות:
1. אי אפשר לחרוז את שתי השורות באותה מילה, זה לא נחשב חרוז!
2. מה זה תחת של בננה? מישהו ראה לבננה את התחת פעם?
3. מאיפה היא הקריצה את זה??? (:

אין לי תשובות, אבל זאת ללא ספק אחת החוויות היותר נחמדות שלי בערבי שישי וזאת ללא ספק הקללה מועדפת עלי בתקופה הקרובה (:

                             

היה לי משהו בראש (פונצ'ו עגול, לא מרובע, עם קפוצ'ון, בדוגמא מסויימת שחשבתי שראיתי פעם). חיפשתי וחיפשתי הוראות, כדי לא להסתבך והסתבכתי רק מהחיפושים. לא מצאתי. שברתי את הראש, עשיתי כמה ניסיונות ובסוף יצא פונצ'ו. אני מודה שיש דברים שהייתי משפרת או יותר נכון מוותרת עליהם (הקפוצ'ון, הקפוצ'ון) אבל בסופו של דבר, אני מתה עליו. ומתה עליה (:נו כבר, מה עם ההוראות?

סרגתי במסרגה 4.5 לדעתי. חוטי אקרילן במלא צבעים וכרגיל, פחות צבעים יחסכו התקשקשות… הקפוצ'ון לא יצא מוצלח בדוגמא הזאת, אז אני חוסכת אותו מכם…

קיצורים והגדרות: ע' = עין || ע"ש = עין שרשרת || עמ' = עמוד || 2 עמ' סגורים יחד = (חוט על המסרגה, הכנסת המסרגה לעין, חוט על המסרגה ומשיכת לולאה דרך העין, חוט על המסרגה ומשיכת לולאה דרך 2 הלולאות הראשונות שעל המסרגה)2x ואז חוט על המסרגה ומשיכת לולאה דרך 3 הלולאות שעל המסרגה (כשהכל נעשה לתוך אותה עין) || הגדלה = 2 עמ' סגורים יחד, 2 ע"ש ו- 2 עמ' סגורים יחד לתוך אותו המרווח/אותה עין.

נסרוג 60 ע"ש ונחבר לטבעת בע' שטוחה.

שורה 1: 2 ע"ש, נדלג על ע' אחת (לא ע' החיבור לטבעת, הע' שאחריה!) נסרוג [עמ' קצר בע' הבאה, ע"ש, נדלג על ע' אחת] נחזור על הסוגריים עד סוף השורה. נסגור בע' שטוחה לתוך ע' השרשרת השניה מתחילת השורה.

שורה 2: נחבר חוט בצבע חדש בע' שטוחה אל תוך מרווח ע' השרשרת הראשון (לתוך המרווח, לא לתוך העין עצמה) ונהדק היטב את החוט הקודם. נעלה 3 ע"ש (שמהוות עמ'), עמ' לתוך אותו מרווח ראשון, 2 ע' שרשרת, 2 עמ' סגורים יחד לתוך אותו מרווח. *1 ע"ש, (2 עמ' סגורים יחד לתוך המרווח הבא, 1 ע"ש)4x פעמים, הגדלה (שזה 2 עמ' סגורים יחד במרווח הבא, 2 ע"ש ו- 2 עמ' סגורים יחד לתוך אותו המרווח)* נסרוג 5 פעמים את הקטע בין הכוכביות. נמשיך ב- 1 ע"ש, (2 עמ' סגורים יחד לתוך המרווח הבא, 1 ע"ש)4x פעמים. נסגור בע' שטוחה לתוך ראש צמד העמודים הראשון. (סה"כ אמורות להיות לנו בעצם 6 הגדלות וביניהן 4 צמדי עמודים). נתקדם בע' שטוחה אחת.

שורה 3: נחבר חוט בצבע חדש בע' שטוחה אל תוך המרווח הקרוב, נעלה 3 ע"ש, עמ' לתוך אותו מרווח, 2 ע"ש, 2 עמ' סגורים יחד לתוך אותו המרווח, *1 ע"ש, (2 עמ' סגורים יחד לתוך המרווח הבא, 1 ע"ש) נחזור על הסוגריים עד למרווח ההגדלה הבא מהשורה הקודמת, כשנגיע אליו נסרוג לתוכו הגדלה* נחזור על הקטע בין הכוכביות עד שנגיע למרווח ההגדלה האחרון בשורה. נסרוג לתוכו הגדלה, 1 ע"ש, נמשיך ב(2 עמ' סגורים יחד לתוך המרווח הבא, 1 ע"ש), נחזור על הסוגריים עד הסוף. נסגור בעין שטוחה לתוך ראש צמד העמודים הראשון. נתקדם בע' שטוחה אחת.

חוזרים על שורה 3, עד שהאורך נראה מתאים. אני חזרתי עוד 16 פעמים.

                                          

אם רוצים מוסיפים שוונצים (אני תמיד רוצה – למה לא להתקשקש עם עוד משהו אם אפשר?). מה זה שוונצים? יש שיקראו להם גדילים או פראנז'ים. איך מוסיפים אותם? עדנה תראה לכם (היא מדברת הרבה אבל עושה את העבודה…)

וזה הכל.

בברכת תחת של בננה,
ליאת

טה – דהההההההההההההההההההה!!!!

בסוף זה קרה. סיימתי את שמלות המתנה לראש השנה לאחייניות שלי!!!

כן, אני יודעת שכבר אחרי החגים, כן, אני יודעת שהן עוד מעט מתגייסות, כן אני יודעת שבאופן רשמי הקיץ נגמר. לא אכפת לי.

אני פשוט כל כך מרוצה מהן, שלא אכפת לי מכלום.

מרוב סיפורים קורעי לב שתכננתי לכתוב לכם בשבועיים האחרונים, איך סרגתי בכל מיני מקומות מעניינים (אפילו השקעתי ותיעדתי), חדרי המתנה, פארקים, חופים ועוד, החלטתי להתרכז רק בשמלות, כי כל השאר לא באמת מעניין ובטח שלא משמח כמוהן (:

מאוד השתדלתי. רכשתי את הצמר הנכון הפעם, סקרתי את הרשת בחיפוש אחר דוגמאת השמלות המושלמות ביותר ואפילו מצאתי כאלה. הממ… רק שכידוע, על שלמות, צריך לשלם. מה זה אומר? זה אומר שאין הוראות סריגה לשמלות בפוסט הזה, כי רכשתי את שתי הדוגמאות, אבל לפחות יהיו לינקים… וכפרס ניחומים על הביקור פה אשב ואנסח לכם הוראות סריגה לפרחים הקטנים שצירפתי לאחת השמלות… שלא תגידו שאני לא משתדלת בשבילכם…

אז קבלו במחיאות כפיים סוערות את השמלה הראשונה – השמלה הרצינית של יעל:

ברור שכלום לא יצא כמו שתכננתי. תכננתי את השמלה הרצינית לאלה (הגדולה מבין אחייניותיי, עוד מעט בת 3). בשלב מסוים בסריגת השמלה, שהיתה אמורה להיות הגדולה מבין השתיים, הבנתי שהיא יוצאת קטנה מידי (כן, כן, מידות הן תמיד הבעיה שלי), אז חל שינוי בתכנית, והשמלה הרצינית שינתה יעוד והוצמדה ליעל הקטנה (בת שנה וחצי), הלא רצינית בעליל (:

את הדוגמא המהממת לשמלה הרצינית והמהממת הזאת אפשר למצוא פה.

 

ולפרטים הטכניים: סרגתי את המידה הגדולה ביותר, אבל גם היא יצאה לי די קטנה כי סרגתי בצמר דק יחסית, צמר Adelyn שהוא ממש ממש מקסים לסריגה קיצית. הוא מאוד מאוד מאוד נעים. קצת מבריק (שבעיני זה קצת חיסרון אבל התוצאה נראית מאוד "איכותית"), אין מבחר גדול של צבעים לטעמי (לפחות לא היה בחנות), אבל התוצאה עדיין שווה את זה (ואם אני מוותרת על צבעים, אז כנראה שזה ממש שווה את זה). חיסרון טכני שיכול לפעמים לעצבן זו העובדה שהחוט קצת מתפצל מידי לטעמי, אז צריך להיות עדינים איתו… ועדיין, חוט מהמם! (: את הגבולות הורדרדים סרגתי בחוט כותנה שהיה לי, אבל יש את הצבע הורוד העתיק גם ב Adelyn).

לסיכום: מומלץ בחום. הדוגמא ברורה, קלה, פשוטה, מדויקת ויוצאת מהממת בלי בעיה!!!

ולשמלה השניה להיום – השמלה השמחה של אלה:

או.קיי. אז את השמלה השניה השתדלתי כל כך לעשות גדולה יותר, שמרוב פחדי המידות שלי כנראה עשיתי אותה גדולה מידי (כך אומרות השמועות). אבל שוב, לא אכפת לי (: כי גם היא מהממת! כמו שאפשר לראות, את השמלה הזאת עשיתי צבעונית וקיצית מאוד (לסוף סוף הקיץ) וגם היא משמחת את ליבי עד מאוד!

את הדוגמא לשמלה הזאת אפשר למצוא פה.

  

עוד קצת פרטים משעממים: הגדלתי את המידה עד למידה הרצויה של היקף החזה והאורך (וכמו שכבר כתבתי, לא בהצלחה רבה). גם אותה סרגתי בצמר Adelyn וגם כאן השוליים נסרגו מחוט כותנה. בגב השמלה צירפתי שני כפתורים פרחוניים ומשמחים שמצאתי בחנות אבנט. בדוגמא המקורית יש גם סרט לשיער וכובע, מכוערים בעליל, שממש לא באו בחשבון. כקישוט היה אמור להיות פרח גדול על החזה, אבל גם הוא קצת מכוער לטעמי, אז החלפתי אותו בפרחים הקטנים שלי, שאני מחבבת כל כך. הוראות הסריגה לפרחים האלה מחכות לכם פה, בסוף העמוד.

 

ועוד עניין טכני קטן – רצועות הקשירה לצוואר, מהיותן דקות, מסתלסלות מאוד מאוד. כדי לשפר את המצב, השתמשתי בטכניקת ה"בלוקינג" בה משתמשים על פריטים סרוגים, בעיקר במקרים של ריבועי גראני. הרעיון הוא שפריטים סרוגים יכולים להיות לפעמים מצ'וקמקים קלות, מקומטים משהות ארוכה בתיק הסריגה, או במקרה של ריבועי גראני, גם קצת קטנים מידי. על ידי שימוש בטכניקה הזאת שמוסברת ומצולמת מצויין כאן, אפשר לגהץ, לייצב, ליישר ולפעמים גם להגדיל פריטים סרוגים. הרעיון הוא להצמיד את הפריט בסיכות למזרן, או לוח קלקר או שעם וליישר אותו לגודל/צורה המתאימים. אחרי ההצמדה משפריצים על הפריט מים, רצוי מזוקקים ורצוי עם שפריצר שכזה… כמובן שלא היו לי לא מים מזוקקים ולא שפריצר. הצמדתי את הרצועות למזרן עם סיכות והשפרצתי מים עם היד, חלטוריסטי משהו, אבל עבד די טוב. מאוד מומלץ לסורגים ולסורגות רציניים לפתח סבלנות (שלי תמיד אין) ולהשקיע את העבודה והזמן בשלב הזה.

ולסיום סיומת, הוראות לסריגת הפרחים הקטנים:

1.  נתחיל בסריגת 4 עיני שרשרת בצבע א'. נחבר אותן לטבעת עם עין שטוחה.

2.  נסרוג 5 חצאי עמודים אל תוך הטבעת. נחבר אל חצי העמוד הראשון בשיטה המוסברת בתמונות כאן ועל ידי כך בעצם נוסיף מעין חצי עמוד שישי.

3.  נמשוך דרך אחת העיניים חוט בצבע ב' ונתחיל בסריגת עלה כותרת: נגדיל את העין שעל המסרגה לגובה עלה הכותרת הרצוי, [נכניס את המסרגה לאותה העין, צמר על המסרגה, נמשוך לולאה שוב לגובה העלה הרצוי] 3x, נעלה צמר על המסרגה ונמשוך לולאה דרך כל 7 הלולאות שעל המסרגה,  נסרוג עין שרשרת מהודקת לסגירת העלה ועוד 2 עיני שרשרת. נסגור את העלה עם עין שטוחה אל אותה עין ממנה סרגנו את כל העלה. נעבור עם עין שטוחה נוספת אל תוך העין הבאה בעיגול.

4.  נסרוג עוד 5 עלי כותרת נוספים, כשבסיום עלה הכותרת האחרון נחבר בעין שטוחה לעין ממנה יוצא עלה הכותרת הראשון. נסגור ונחתוך את החוט.

טה- דה!!!

זה קצת של אודטה, לא?

אז מה, לא אכפת לי!  (:

 

♥ ♥ ♥