אבל הוא יצא שווה את זה.

ואני ידעתי את זה מראש, כשהתחלתי. ידעתי שזה קצת מוגזם.
אבל מסתבר לאחרונה שאני כזאת – הולכת עם הראש בקיר, ואם אפשר בדרך הכי ארוכה עד לקיר ;)

אחרי הכובע ריבינג שסרגתי בשנה שעברה לאחי הקטן, הוא היה מאוד חמוד (אחי), שמח מהכובע, הצטלם כדי שנפרסם סדנת זום לסריגת הכובע, ובגדול שיתף פעולה.
אבל אח"כ, בשקט בשקט, הוא לקח אותי הצידה ואמר שממש תודה על הכובע, אבל האמת אמת היא שהוא צריך כובע ארוך יותר. וכן, הכובע נראה סבבה אבל הוא צריך כובע שאפשר למשוך ולהכניס לתוכו את כל הראש, ויש לו גם קוקו ועניינים אז הוא צריך ככה קצת (הרבה) יותר מקום.

לקחתי את זה לתשומת ליבי, בתור האחות הגדולה כאן, וחיכיתי שאתקל בדוגמה שתתאים.

דוגמת הכובע שבחרתי בסוף נקראת Musselburgh, וכתבה אותה Ysolda Teague, מעצבת סקוטית מאוד מאוד מוכשרת ומצליחה, שכותבת דוגמאות לסריגה בשתי מסרגות.

זו דוגמה מאוד פשוטה לסריגה ברובה (חוץ מההתחלה, שנסרגת מהקודקוד בעיגול שהולך וגדל לריבוע, דבר שבמסרגה אחת הוא ממש בסיסי, ובשתי מסרגות בחוטים דקים יכול להיות די מאתגר, מסתבר – אני בסוף חטפתי עצבים וסרגתי את שני הסיבובים הראשונים במסרגה אחת במקום, כמו שמבט מעמיק בתמונה למעלה יגלה לכם).

בגרסה הבסיסית המראה של הדוגמה די משעמם, אבל בפועל זה בעצם כובע דו שכבתי, שאם משחקים עם הצבעים שלו תוך כדי סריגה, יכול להיות דו צדדי עם מראה או צבעים שונים בכל צד.

דבר נוסף שנחמד בדוגמה הזו, הוא שההוראות מפורטות ומתאימות לסריגה כמעט בכל עובי של חוט ובכל מתח סריגה, ובדיקת מתח הסריגה נעשית תוך כדי עבודה אחרי שהתחלנו לסרוג את הסיבובים הראשונים – כך שלא צריך לסרוג Swatch (דוגמית) כדי לבדוק מראש, אלא פשוט להתחיל לסרוג. שזה ממש לא ברור מאליו.

אם עוצרים רגע לחשוב על זה,
ברור לנו שבכובע דו שכבתי נפח הסריגה הוא בעצם של שני כובעים?
וברור לנו שבחרתי לסרוג בחוט גרביים כך שהוא האופציה הדקה ביותר בדוגמה, כך שהוא ייקח לי הכי הרבה עבודה?
וברור לנו (או למי שקרא את פסקת הפתיחה) שאחי ביקש כובע ארוך במיוחד?
יופי. אז לפעם הבאה זה מאוד יעזור אם אעצור רגע לחשוב על זה ;)

בחרתי שניים מהחוטים ה"שווים" שלי – החרדלי הוא Malabrigo sock והתכלת אפרפר הוא Supertwist sock של Nurturing Fibers. מסרגות מס' 3 ושיהיה לי בהצלחה.

התכנית המקורית היתה לשחק עם שניהם בשילובים לא סימטריים, אבל ליצור מצב שחצי כובע יהיה יותר חרדלי וחצי כובע יותר תכלכל. עם התקדמות הסריגה הבנתי שלא יספיק לי החוט התכלכל למה שדמיינתי, אז התקדמתי עם מה שיש, וההבדלים לא יצאו כאלה מובהקים, אבל בסופו של דבר באמת יש צד אחד חרדלי יותר ומבחירת התמונות שלי בדיעבד, מסתבר שהוא המוצלח והמחמיא יותר.

מבחינת מבנה, הכובע פשוט סרוג כסוג של בלון – מתחילים מהקודקוד ומגדילים לקוטר הרצוי ואז סורגים בעיגול סיבובים חלקים. ואז סורגים עוד. ועוד. ועוד. בעצם אחרי שמגיעים לגובה הכובע שרוצים, ממשיכים לסרוג עד שהוא כפול בגובה, ואז מצמצמים וסוגרים את הבלון כך שבעצם יוצרים קודקוד נוסף.

אחרי הסגירה מכניסים את אחד הצדדים לתוך השני, כך שהוא הופך לשכבה הפנימית, ואפשר לחבוש אותו ככה כשהוא "נופל" אחורה, או לקפל את השוליים כדי להצמיד אותו לראש. אני בצד הפחות מקפל כובעים של ההיסטוריה וגם סרגתי כובע ארוך יותר מהמידות במקור (כי זה מה שהלקוח ביקש) אבל אפשר לראות בצילומי הדוגמה של איזולדה איך הוא נראה עם שוליים מקופלים.

זהו. זה לקח לי כמעט כל החורף, אבל המסה הגדולה של הסריגה היא סריגה נטולת מחשבה או מאמץ (לי היו קצת עניינים של החלפות צבעים ובעיקר החלטות לגבי מתי להחליף, אבל זה הכל), וזה יצא כובע ממש שווה – גם Cooly במראה שלו בגלל הטקסטורה העדינה בחוטים הדקים וגם מחמם ממש (כי אלה אמנם שכבות דקות, אבל הן שתי שכבות, של 100% צמר).

וכמובן שלא התאפקתי, וצילמתי ריל טיפשי לאינסטגרם, אז למה שלא תהנו ממנו גם?

יאללה ביי :)

אז גם השבוע, ממשיכים במסורת
"ליאת מפרסמת לכם הוראות לכובע ביום שרב, כדי שתספיקו לסרוג אותו עד שהחורף יחזור בסופ"ש"
;)

והפעם, כובע בשתי מסרגות. שרציתי שיצא קצת אחר, ומתחכם, ומיוחד, אבל ה-כל לא הסתדר לי איתו, ואחרי שהלכתי בכל הדרכים הארוכות והמסובכות, הוא יצא כובע די רגיל, שאנשים נורמליים יכולים לסרוג בדרך פשוטה וקלה וגם יצא להם יותר יפה…
אז אני למדתי לקבל אותו כמו שהוא, ואתם, תסרגו אותו יפה יותר ובדרך הקלה.

לשמחתי, הוא ממש התאים לאחייניתי הקטנה, וכמו שאפשר לראות, גם אם הכובע לא משהו, תמונה שלה כבר תשכנע אתכם לסרוג אותו ;)

סרגתי בדוגמה שנקראת Linen stitch – דוגמה ממש פשוטה, שבסריגה בעיגול היא אפילו עוד יותר פשוטה. מ-ז-ע-זע.

החוט נקרא Kashmir של Etrofil. זה חוט נעים נעים נעים, עם גוונים מאוד יפים לטעמי, אבל איכשהו דווקא לא התלהבתי מאיך שהוא נסרג בדוגמת הכובע הזה, ואני לא ממש יודעת להסביר למה. בכל מקרה, נראה לי שהדוגמה הזו תעבוד אפילו טוב יותר עם כל חוט אחר.

סרגתי ב- 3 כדורי חוט – ורוד, בז' וחום. בתמונות כאן כמעט ולא רואים את הבז', אז מצרפת תמונה מקרוב שתבינו. מס' הצבעים איתם סורגים יכול ממש לשנות את מראה הדוגמה ב- Linen stitch אז אם רוצים לחלק את השורות אחרת, כדאי לעשות קודם דוגמית ולראות אם אתם מרוצים מהתוצאה. וכמובן שאם לא ממש אכפת לכם, אפשר להתכוונן על "ערוץ החיים הטובים" ולסרוג בחוט מחליף צבעים…

כובע בדוגמת Linen stitch

מידה: הכובע יתאים להיקף ראש ממוצע של אישה, עד כ- 56 ס"מ (בתמונות מצולם על היקף ראש של ילדה, ולכן גם נראה ארוך יחסית מאחורה). ניתן בקלות לשנות את מס' העיניים ההתחלתיות להתאמה מדוייקת להיקף הראש הרצוי ולשנות את גובה הכובע להתאמה לאורך הרצוי.

חומרים: מסרגות עגולות מס' 3 ו- 3.5 וכ- 125 גר' חוט, כולל פונפון (לא מדדתי את חלוקת הכמויות לגוונים השונים. סורי) – חוט שיתאים למסרגות 3.5-4 (אני סרגתי בחוט של 225 מ' ל- 100 גר') או כל חוט שיאפשר הגעה למתח הסריגה הדרוש.

מתח סריגה: במסרגה הגדולה, 23 ע' על 23 שורות בסריגת סיבובי הדוגמה (1+2 לסירוגין) בעיגול = 10 * 10 ס"מ.

ההוראות

על מסרגות עגולות מס' 3, נעלה 112 ע' ונחבר לסריגה בעיגול (מי שצריך יכול למקם סמן בתחילת הסיבוב).

נסרוג פטנט כפול (2 ע' ימין, 2 ע' שמאל) לאורך כל הסיבוב

נחזור על סריגת הפטנט בעיגול עד לגובה של 4.5 ס"מ, כשבסיום השורה האחרונה נוסיף ע' אחת כדי לקבל מס' אי זוגי של ע' בסיבוב (אני סרגתי בצמד עיני הימין האחרון, את ע' הימין השניה פעמיים – פעם לרגל הקדמית של הע' ופעם לרגל האחורית' כדי להוסיף ע' – Knit front & back).

עוברים למסרגה עגולה מס' 3.5 לסריגת הדוגמה, שנוצרת על ידי חזרה על שני סיבובי הדוגמה הבאים, תוך החלפת גוון החוט בכל סיבוב (אני החלפתי בין 3 גווני חוט בסדר קבוע – סיבוב ורוד, סיבוב בז', סיבוב חום) >>

סיבוב דוגמה 1: ע' ימין 1 * העברת ע' 1 עם חוט מקדימה, ע' ימין 1 * נחזור עד סוף הסיבוב.

סיבוב דוגמה 2: העברת ע' 1 עם חוט מקדימה * ע' ימין 1, העברת ע' 1 עם חוט מקדימה * נחזור עד סוף הסיבוב.

הדגמה של סריגת שורות הדוגמה בעיגול (ללא החלפות צבעים) אפשר לראות כאן בסרטון.

זהו.  חוזרים על שני הסיבובים האלה לסירוגין, תוך החלפת צבע החוט בתחילת כל סיבוב.

אני סרגתי עד שגובה הסריגה (כולל הפטנט) היה כ- 23 ס"מ, ואז סגרתי את העיניים והורדתי אותן מהמסרגה תוך השארת קצה חוט ארוך לסגירת הפתח העליון.

סגרתי את הפתח עם מסרגה אחת, פחות או יותר בטכניקה שמודגמת בסרטון הזה, שאני מאוד מחבבת לסגירת כובעים שנסרגים בגיזרה ישרה, אבל אפשר לכווץ ולסגור את הפתח העליון בכל דרך אחרת שתבחרו.

וכרגיל, ככלל חשוב לחיים – פונפון, איכשהו, תמיד משפר הכל ;)

זהו.
ואף מילה על יום האישה, על פורים, על בחירות, על קורונה, על בידוד, על מה יהיה, על מלא סדרות בנטפליקס, על סוף העולם.
זאתי, רק סריגה יש לה בראש.

* ועוד תמונה, כי ממש היה לי קשה לבחור…

האמת בעניין הזה, היא שכשאין לך מה לסרוג, שלא לאמר "כשאין לך משהו לסרוג כדי לצלם אותו ולהעלות פוסט באינסטוש או משהו", התחלות של שאלים בשתי מסרגות הן הפיתרון הכי טוב. הן מהירות יחסית (כי השורות עוד קצרות), ודי מהר אפשר לראות את הדוגמה, והן בדר"כ מצטלמות מעולה ונכנסות למסגרת של רקע קטן יחסית, ולא צריך להתעסק עם זה הרבה.הבעיה היא, שלפעמים נגררים גם להמשיך לסרוג אותם עד הסוף ;)

ושלא תהיה טעות, אני מתה על שאלים סרוגים – אני בכלל לא הולכת איתם פרושים כשאל, אלא כצעיף, וזה וואחד צעיף שווה! זה פשוט ששאלים בשתי מסרגות לוקחים לי המון זמן סריגה, ומסתבר שכבר אין לי המון זמן כזה.

אז את השאל הזה התחלתי כי רק רציתי לצלם התחלה של שאל. ובאמת צילמתי התחלה, ואפילו הגדלתי אותו קצת וצילמתי שוב, וזהו. מיציתי.
אבל אז משום מה החלטתי שזה יהיה רעיון טוב להמשיך אותו, ולייעד אותו כמתנה לזהר, חברה אהובה שאת השאל האחרון סרגתי לה לפני משהו כמו עשר שנים לדעתי ולותיקים מביניכם או לחופרים בפוסטים ישנים בבלוג יצא גם לראות את השאל, ואותה :)

הדוגמה שבחרתי היא Shetland triangle lace shawl של Evelyn A. Clark. דוגמה מאוד נפוצה ונסרגת (אפשר לראות ברבלרי שיש לה אלפי ביצועים) של שאל תחרה מאוד שמרני, שהדוגמה בו חוזרת על עצמה ברצף של איזה 9 שורות, לאורך כלללל השאל. זה גם רצף סריגה ממש קל, יחסית לדוגמאות תחרה, אבל החיסרון בו הוא שזה קצת משעמם לסריגה לאורך זמן. וזה לוקח מלאאאא זמן :(

עבר עלי גם משבר מוזר באמצע הסריגה – אחרי שנחתי ממנו לאיזו תקופה באזור אמצע השאל וחזרתי עם ההחלטה לסיים אותו, גיליתי אחרי חזרה וקצת על הדוגמה שמתח הסריגה שלי השתנה. בחיי. לא צוחקת כי זה לא מצחיק. כאילו חזרתי סורגת רפוי יותר (זה מחמיר). אז האתגר הכי רציני היה לפרום בזהירות את כל הקטע שהוספתי (כי מרוב שהיה לי קל קצת זילזלתי, ולא מיקמתי Life line), לעבור לסרוג אותו במסרגות קטנות יותר, ולקוות לטוב.
באופן מפתיע עברנו את זה בשלום ובאמת כשסרגתי במסרגות בחצי מידה פחות (ירדתי מ- 3.5mm ל- 3mm), זה עבד.

החוט הוא Silky lace של חב' Katia. זה חוט מהמם שלא נתקלתי בו בארץ, וקניתי ממנו 3 כדורים כשהייתי במדריד לפני כמה חודשים… חוט דקיק (260 מ' ל- 50 גר'), של 80% צמר מרינו עדין ו- 20% משי… כרגיל לא כל כך הצלחתי לצלם טוב את הגוון, ובכל תמונה הוא נראה אחרת, אבל תאמינו לי שזה תכלת אקווה כזה, עדין עדין. תדמיינו…

כהרגלי עם שאלים בתחרה, אני לא טובה בלצפות את הגודל הסופי אחרי מתיחה (בלוקינג). כשהחוט נגמר השלתי את עצמי שיצא שאל ענקי כמו שאני צריכה (כי אצל זהר, אחרי החיוך והעיניים הטובות מיד שמים לב לכמה היא גבוהה). טעיתי. בגדול. ועכשיו אני מתלבטת אם בכל זאת לתת לה אותו ושישמש אותה כצעיף עדין, או פשוט לשבת לסרוג לה שאל חדש, במסרגה אחת, מחוט עבה שיש ממנו מלא, שיהיה לה עוטף ומחמם כמו שהיא רצתה.
מה שיפה זה שעוד לא יצא לי לדבר איתה על זה, כי כאילו אני סורגת מתנה וכאלה, אבל לכתוב כאן אני כותבת ;)

חשבתי להתבדח פה, כהרגלי, על ענייני הקשיים בצילום, אבל סקירה קצרה של פוסטים מן העבר על צילום שאלים סרוגים, לימדה אותי שאני למעשה חיה בלופ אינסופי – אני לא לומדת מטעויות, ואת כל הבדיחות שרציתי לכתוב עכשיו בעניין כבר כתבתי בעבר, כיוון שאותם הדברים קרו כבר בשאלים הקודמים, ובתכלס, אלה כמעט אותן תמונות. נראה לי שאני חייבת להתקדם, רק לא ברור לאן.

וכרגיל, תודה לאחותי המסורה, שדיגמנה את אותו שאל ברוח, בגשם, בשמש, בחושך ובאור, ורוב הזמן הסתירה את העובדה שבא לה להרוג אותי (כן, את התמונות שרואים בהן שבא לה להרוג אותי, ערכתי החוצה ושלחתי רק לה).

יאללה, שתהיה סריגה נעימה בסופ"ש החמים…
ליאת.